לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240173
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240262
נדרים דף כה
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
א”ל, כי משתבע – אדעתא דידן משתבע, ואנן לא מסקינן נפשין אשומשמני. ועל דעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע? והתניא ‘כשהן משביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך אלא על דעתינו ועל דעת בית דין’; לאפוקי מאי? לאו לאפוקי דאסיק להו לאיסקונדרי ואסיק להון שמא זוזי? ומדקאמר ‘על דעתינו’ – מכלל דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה! לא, לאפוקי מקניא דרבא, דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי, אתא לקמיה דרבא, א”ל ללוה – זיל פרע לי. א”ל, פרעתיך. א”ל רבא, א”כ זיל אישתבע ליה דפרעתיה. אזל ואייתי קניא, ויהיב זוזי בגויה, והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא. אמר ליה למלוה, נקוט האי קניא בידך. נסב ס”ת ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה. ההוא מלוה רגז, ותברה לההוא קניא, ואישתפך הנהו זוזי לארעא, ואישתכח דקושטא אישתבע. ואכתי לא עביד דמישתבע אדעתא דנפשיה? והתניא ‘וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שנאמר (דברים כט יג) ולא אתכם לבדכם’ וגו’ – מאי אמר להו משה לישראל? לאו הכי קאמר להו ‘דלמא עבידתון מילי ואמריתון על דעתינו’, משום הכי אמר להו ‘על דעתי’, לאפוקי מאי? לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים ‘אלוה’, מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה? לא, עבודת כוכבים איקרי ‘אלוה’, דכתיב (שמות יב יב) ‘ובכל אלהי מצרים’ וגו’. ולשבע יתהון דמקיימיתון מצות? משמע מצות המלך. ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצות? משמע מצות ציצית, דאמר מר ‘שקולה מצות ציצית כנגד כל מצות שבתורה’. ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה? משמע תורה אחת. ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות? משמע תורת מנחה, תורת חטאת, תורת אשם. ולשבע יתהון דמקיימיתון [תורות] ומצות? [תורות] משמע תורת המנחה, מצות משמע מצות המלך. ולישבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה? תורה כולה משמע עבודת כוכבים, דתניא ‘חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה’. ולישבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה, אי נמי שש מאות ושלש עשרה מצות? אלא משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט: אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד: ולא? והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא, רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון? אמר שמואל, בטרוף. כולהו נחשי מיטרף טרפי! אגבו טרוף קאמרינן. ולתני טרוף? מילתא אגב אורחיה קמ”ל, דקורת בית הבד גבו טרוף; למאי נפקא מינה? למקח וממכר, לומר לך, המוכר קורת בית הבד לחבירו – אי גבו טרוף אין, ואי לא לא:
עמוד ב
מתני’. נדרי שגגות – ‘אם אכלתי ואם שתיתי’ ונזכר שאכל ושתה, ‘שאני אוכל ושאני שותה’ ושכח ואכל ושתה, אמר ‘קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני’ ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה. ראה אותן אוכלין תאנים ואמר ‘הרי עליכם קרבן’ ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים – בש”א הן מותרים ומה שעמהם אסורים, ובה”א אלו ואלו מותרין: גמ’. תנא ‘כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות’. היכי דמי שבועות שגגות? כגון רב כהנא ורב אסי, הדין אמר ‘שבועתא דהכי אמר רב’ והדין אמר ‘שבועתא דהכי אמר רב’, דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע: ראה אותן אוכלין: תנן התם ‘פותחין בשבתות ובי”ט; בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרים ושאר כל הימים אסורים, עד שבא רבי עקיבא ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כלו’. אמר רבה, דכולי עלמא כל היכא דאמר ‘אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא’ – דכולהון אסורין ואביו מותר, לא נחלקו אלא באומר ‘אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר’.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
