לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240171
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240260
נדרים דף כג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
והוו מצטערי רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא, (ל”א אדעתא דהכי? אין, כמה זימנין, והוו מצטערי רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא,) אמר ליה בטנית בריה דאבא שאול בן בטנית, מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא? אמר, לא, ושריוה. ר’ ישמעאל בר ר’ יוסי הוה ליה נדרא למישרא, אתא לקמייהו דרבנן, אמרו ליה, נדרת אדעתא דהכי? אמר להו, אין, נדרתא אדעתא דהכי? אמר להו, אין, כמה זימנין. כיון דחזא ההוא קצרא דמצטערי רבנן, מחייה באוכלא דקצרי. אמר, אדעתא דמחי לי קצרא לא נדרי, ושריה לנפשיה. א”ל רב אחא מדיפתי לרבינא, האי נולד הוא, דלא מסיק אדעתיה דמחי ליה קצרא, ותנינא ‘אין פותחין לו בנולד’? א”ל, האי לאו נולד הוא, דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן. דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא, הוא אמר לקריבאי, היא אמרה לקריבה. אמר לה, ‘תיתסרא הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך’! אזלת ועברת על דעתיה ואינסבא לקריבה. אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה, אילו הוה ידעת דעברת על דעתך ומנסבא לה לקריבה מי אדרתה? אמר, לא, ושרייה רב יוסף. ומי שרי כי האי גוונא? אין, והתניא ‘מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל, ועברה על דעתו ועלתה לרגל, ובא לפני רבי יוסי, אמר לו, ואילו היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל כלום הדרתה? אמר לו, לא, והתירו רבי יוסי’: מתני’. ר”א בן יעקב אומר, אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו, יאמר לו, ‘כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל’, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר: גמ’. וכיון דאמר ‘כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל’, לא שמע ליה ולא אתי בהדיה?
עמוד ב
חסורי מיחסרא והכי קתני, ‘הרוצה שיאכל אצלו חבירו ומסרב בו ומדירו – נדרי זירוזין הוא; והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה – יעמוד בראש השנה ויאמר, כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר’. אי זכור – עקריה לתנאיה וקיים ליה לנדריה! אמר אביי, תני ‘ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר’. רבא אמר, לעולם כדאמרינן מעיקרא, הכא במאי עסקינן? כגון שהתנה בראש השנה ולא ידע במה התנה, והשתא קא נדר; אי זכור בשעת הנדר ואמר על דעת הראשונה אני נודר – נדריה לית ביה ממשא, לא אמר על דעת הראשונה אני נודר – עקריה לתנאיה וקיים לנדריה. רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא, אמר ליה רבא, תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, ואת דרשת ליה בפירקא? איבעיא להו, פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בן יעקב או לא? ואת”ל פליגי, הלכתא כותיה או לא? ת”ש, דתנן ‘האומר לחבירו
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
