לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240170
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240259
נדרים דף כב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
אילו לא חמאת בה אימה מילין דעזיבה בכדי לא אדרתה, מי אדרתה? אמרה ליה, לא, ושרייה. בר ברתיה דר’ ינאי סבא אתא לקמיה דר’ ינאי סבא, אמר ליה, אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך, מי נדרת? אמר ליה, לא, ושרייה. אמר ר’ אבא, מאי קראה (משלי כ כה) ‘ואחר נדרים לבקר’. ואע”ג דפתח ר’ ינאי ליה, אנן לא פתחינן ליה בהא, ולא פתחינן בהדא אחרנייתא – דאמר רבה בר בר חנה אמר ר’ יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא (משלי יב יח) ‘יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא’ – כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא לשון חכמים מרפא. ולא פתחינן בהדא אחרנייתא – דתניא, ‘ר’ נתן אומר, הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן’. ברישא – פתחינן, בסיפא – אביי אמר פתחינן, רבא אמר לא פתחינן. רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא. רב טביומי מתני הכי – בסיפא לא פתחינן, ברישא – אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן. והלכתא, לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא. ולא פתחינן בהא נמי דשמואל, דאמר שמואל אף על פי שמקיימו נקרא רשע, אמר רבי אבהו מאי קרא (דברים כג כג) ‘וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא’, ויליף ‘חדלה’ ‘חדלה’, כתיב הכא ‘כי תחדל לנדור’, וכתיב התם (איוב ג יז) ‘שם רשעים חדלו רוגז’. אמר רב יוסף, אף אנן נמי תנינא ‘כנדרי כשרים לא אמר כלום, כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה’. אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן, כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר (קהלת יא י) ‘והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך, ואין ‘רעה’ אלא גיהנם שנאמר (משלי טז ד) כל פעל ה’ למענהו וגם רשע ליום רעה’, ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו, שנאמר (דברים כח סה) ‘ונתן ה’ לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש’ – איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש? הוי אומר אלו התחתוניות. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה. אמר ליה לעולא, יאות עבדי? אמר ליה, אין, ופרע ליה בית השחיטה! כי אתא לקמיה דר’ יוחנן, א”ל, דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה? א”ל, נפשך הצלת. קא תמה רבי יוחנן, מכדי כתיב ‘ונתן ה’ לך שם לב רגז’ – בבבל כתיב! א”ל, ההוא שעתא
עמוד ב
לא עברינן ירדנא. אמר רבה בר רב הונא, כל הכועס – אפי’ שכינה אינה חשובה כנגדו, שנאמר (תהילים י ד) ‘רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו’. ר’ ירמיה מדיפתי אמר, משכח תלמודו ומוסיף טיפשות, שנאמר (קהלת ז ט) ‘כי כעס בחיק כסילים ינוח’, וכתיב (משלי יג טז) ‘וכסיל יפרוש אולת’. רב נחמן בר יצחק אמר, בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו, שנאמר (משלי כט כב) ‘ובעל חימה רב פשע’. אמר רב אדא ברבי חנינא, אלמלא חטאו ישראל – לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא, מאי טעמא (קהלת א יח) ‘כי ברוב חכמה רב כעס’. אמר ר’ אסי, אין נזקקין לאלהי ישראל, חוץ מ’קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני’ ונודע שלא גנבה ושלא הכתו. ההיא דאתאי לקמיה דרב אסי, אמר לה, במאי נדרת? באלהי ישראל. אמר לה, אי נדרת במוהי שהיא כינוי בעלמא – מזדקיקנא לך, השתא דלא נדרת במוהי אלא באלהי ישראל – לא מזדקיקנא לך. רב כהנא איקלע לבי רב יוסף, אמר ליה, לטעום מר מידי! אמר ליה, ‘לא מרי כולא לא טעימנא ליה’. אמר ליה, ‘לא מרי כולא לא טעימת ליה’! הניחא לרב כהנא דאמר ‘לא מרי כולא’, אלא לרב יוסף אמאי אמר ‘לא מרי כולא’? הכי הוא דקאמר ליה, ‘לא מרי כולא הוא דקאמרת, הלכך לא טעימת ליה’. אמר רבא, א”ר נחמן, הלכתא, פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל. משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא. אמר לו, כשיבא לידך הביאהו לידי! הוה ליה נדרא למישרא, אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה, נדרת אדעתא דהכי? א”ל, אין, אדעתא דהכי? אין, כמה זימנין. איקפד רב נחמן, א”ל, זיל לקילעך! נפק רב סחורה ופתח פיתחא לנפשיה, ‘רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם’, והשתא דאיקפד ר”נ – אדעתא דהכי לא נדרי, ושרא לנפשיה. ר”ש ברבי הוה ליה נדרא למישרא, אתא לקמייהו דרבנן, אמרי ליה, נדרת אדעתא דהכי? אמר, אין, אדעתא דהכי? אין, כמה זימנין.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
