לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240161
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240250
נדרים דף יג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
דמחית בשר בכור ומחית בשר דהאיך גביה ואמר ‘זה כזה’ ותנאי היא? לא, דכולי עלמא לפני זריקת דמים, ומ”ט דמאן דשרי? אמר קרא (במדבר ל ג) ‘כי ידור’ – עד שידור בדבר הנדור, לאפוקי בכור דדבר האסור הוא. ומאן דאסר, אמר קרא (במדבר ל ג) ‘לה” – לרבות דבר האסור. ומאן דשרי, ‘לה” מאי עביד ליה? מיבעי ליה למתפיס בחטאת ואשם. ומה ראית לרבות חטאת ואשם ולהוציא את הבכור? מרבה אני חטאת ואשם שהוא מתפיס בנדר, ומוציא אני את הבכור שהוא קדוש ממעי אמו. ומאן דאסר? בכור נמי מתפיסו בנדר הוא, דתניא, ‘משום רבי אמרו, מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו? שנאמר (דברים טו יט) ‘הזכר תקדיש”. ומאן דשרי? כי לא מקדיש ליה מי לא מיקדיש?: כאימרא כדירים: תנא, ‘אימרא לאימרא כאימרא דירים לדירים כדירים עצים לעצים כעצים אישים לאישים כאישים מזבח למזבח כמזבח היכל להיכל כהיכל ירושלים לירושלים כירושלים – כולן שאוכל לך אסור לא אוכל לך מותר’. מאן שמעינן ליה דלא שני ליה ‘אימרא’ ‘לאימרא’ ‘כאימרא’? רבי מאיר היא. אימא סיפא, ‘וכולן לא אוכל לך מותר’, והתנן ‘לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר’, ואמר רבי אבא נעשה כאומר ‘לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך’? לא קשיא, הא דאמר ‘לא לאימרא’, הא דאמר ‘לאימרא’: מתני’. האומר ‘קרבן עולה מנחה חטאת תודה שלמים שאני אוכל לך’ – אסור. רבי יהודה מתיר. ‘הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך’ – אסור, ‘לקרבן לא אוכל לך’, רבי מאיר אוסר: גמ’. קתני ‘קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור’, סתמא תנא כרבי מאיר דלא שני ליה בין ‘אימרא’ ‘לאימרא’; [אי ר”מ, הא] דקתני ‘הקרבן שאוכל לך אסור’? והתניא ‘מודים חכמים לרבי יהודה באומר הא קרבן והא עולה והא מנחה והא חטאת שאוכל לך שמותר, שלא נדר זה אלא בחיי קרבן’!
עמוד ב
לא קשיא, הא דאמר ‘הא קרבן’, והא דאמר ‘הקרבן’; מאי טעמא? ‘חיי קרבן’ קאמר. קתני ‘לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר’, והא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן? אמר רבי אבא, נעשה כאומר ‘לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך’: מתני’. האומר לחבירו ‘קונם פי מדבר עמך ידי עושה עמך רגלי מהלכת עמך’ – אסור: גמ’ ורמינהו, ‘חומר בשבועות מבנדרי’ ובנדרים מבשבועו’; חומר בנדרים – שהנדרים חלין על המצוה כברשות מה שאין כן בשבועות, וחומר בשבועות – שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש מה שאין כן בנדרים’? אמר רב יהודה, באומר ‘יאסר פי לדיבורי ידי למעשיהם רגלי להילוכן’. דיקא נמי דקתני ‘פי מדבר עמך’, ולא קתני ‘שאני מדבר עמך’:
פרק שני ואלו מותרים
מתני’. ואלו מותרין, ‘חולין שאוכל לך’, ‘כבשר חזיר’, ‘כעבודת כוכבים’, ‘כעורות לבובין’, ‘כנבילות וטריפות’, ‘כשקצים ורמשים’, ‘כחלת אהרן וכתרומתו’ – מותר. האומר לאשתו ‘הרי את עלי כאימא’ – פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך: גמ’. טעמא דאמר ‘חולין שאוכל לך’, הא אמר ‘לחולין שאוכל לך’ – משמע ‘לא לחולין ליהוי אלא קרבן’; מני מתניתין? אי רבי מאיר – הא לית ליה מכלל
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
