לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240160
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240249
נדרים דף יב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
והא נותר ופיגול לאחר זריקת דמים הוא! אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן, בנותר של עולה. אמר ליה, אם כן ליתני ‘בבשר עולה’? לא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא בשר עולה דאסור – דהא בקרבן קא מתפיס, נותר ופיגול דעולה איצטריכא, ס”ד אמינא כאיסור נותר כאיסור פיגול, והוה ליה כמתפיס בדבר האסור ולא מיתסר, קמ”ל. מיתיבי, ‘איזהו איסר האמור בתורה? אמר הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו, כיום שמת בו רבו, כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, כיום שראיתי ירושלים בחורבנה’, ואמר שמואל והוא שנדור באותו היום; היכי דמי? לאו כגון דקאי בחד בשבא דמית ביה אבוה, ואע”ג דאיכא טובא חד בשבא דהיתרא, וקתני ‘אסור’, ש”מ בעיקר הוא מתפיס? דשמואל הכי איתמר, אמר שמואל, והוא שנדור ובא מאותו היום ואילך. אמר רבינא, ת”ש, ‘כחלת אהרן וכתרומתו מותר’; הא כתרומת לחמי תודה – אסור,
עמוד ב
והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים היא! אימא ‘כתרומת הלשכה אסור’, אבל תרומת לחמי תודה מאי? מותר? ליתני לחמי תודה וכ”ש תרומתו? הא קמ”ל תרומת לחמי תודה תרומתו היא. ואי בעית אימא, תרומת לחמי תודה נמי קודם זריקת דמים הוא, כגון דאפרשינהו בלישה, וכי הא דאמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל לחמי תודה שאפאן בארבע חלות יצא. והכתיב ‘ארבעים’? למצוה. והא בעי למשקל תרומה? וכי תימא דשקיל חדא ריפתא על כולה, והתנן ‘(ויקרא ז יד) ‘אחד מכל קרבן’ – שלא יטול מקרבן על חבירו’? וכי תימא דשקיל פרוסה מכל חד וחד, והתנן ”אחד’ – שלא יטול פרוסה’? אלא דאפרשינהו בלישה, דשקיל חדא מחמץ וחדא מן חלות וחדא מן רקיקים וחדא מן רבוכה. לימא כתנאי, ‘הרי עלי כבכור, רבי יעקב אוסר ורבי יהודה מתיר’; היכי דמי? אי נימא לפני זריקת דמים – מאי טעמא דמאן דשרי? ואי לאחר זריקת דמים – מאי טעמא דמאן דאסר? אלא לאו
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
