לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224503
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224475
מועד קטן דף כג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וקורין שבעה ויוצאין. רבי יהושע בן קרחה אומר, לא שילכו ויטיילו בשוק, אלא יושבין ודומין. ואין אומרים שמועה ואגדה בבית האבל. אמרו עליו על ר’ חנניה בן גמליאל, שהיה אומר שמועה ואגדה בבית האבל. ת”ר, אבל, שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו, שניה – יוצא ואינו יושב במקומו, שלישית – יושב במקומו ואינו מדבר, רביעית – הרי הוא ככל אדם. רבי יהודה אומר, לא הוצרכו לומר שבת ראשונה לא יצא מפתח ביתו, שהרי הכל נכנסין לביתו לנחמו; אלא שניה – אינו יוצא מפתח ביתו, שלישית – יוצא ואינו יושב במקומו, רביעית – יושב במקומו ואינו מדבר, חמישית – הרי הוא ככל אדם. ת”ר, כל שלשים יום לנישואין. מתה אשתו – אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו שלשה רגלים. רבי יהודה אומר, רגל ראשון ושני – אסור, שלישי – מותר. ואם אין לו בנים – מותר לישא לאלתר, משום ביטול פריה ורביה. הניחה לו בנים קטנים – מותר לישא לאלתר, מפני פרנסתן. מעשה שמתה אשתו של יוסף הכהן, ואמר לאחותה בבית הקברות ‘לכי ופרנסי את בני אחותך’; ואעפ”כ לא בא עליה אלא לזמן מרובה. מאי לזמן מרובה? אמר רב פפא, לאחר שלשים יום. ת”ר, כל שלשים יום לגיהוץ. אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים, יוצאין מתוך המכבש. רבי אומר, לא אסרו אלא כלים חדשים בלבד. רבי אלעזר בר’ שמעון אומר, לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד. אביי נפיק בגרדא דסרבלא, כרבי. רבא נפיק בחימוצתא רומיתא סומקתא חדתי, כרבי אלעזר בר’ שמעון: מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת: בני יהודה ובני גלילא, הני אמרי
עמוד ב
יש אבילות בשבת, והני אמרי אין אבילות בשבת. מאן דאמר יש אבילות בשבת – דקתני ‘עולה’; מאן דאמר אין אבילות בשבת – דקתני ‘אינה מפסקת’; אי סלקא דעתך יש אבילות בשבת, השתא אבילות נהגא, אפסוקי מיבעיא? ואלא הא קתני ‘עולה’? איידי דקבעי למיתנא סיפא ‘אינן עולים’, תנא רישא ‘עולה’. ולמאן דאמר יש אבילות בשבת, הא קתני ‘אינה מפסקת’? משום דקבעי למיתנא סיפא ‘מפסיקין’, תנא רישא ‘אינה מפסקת’. לימא כתנאי, מי שמתו מוטל לפניו – אוכל בבית אחר. אין לו בית אחר – אוכל בבית חברו. אין לו בית חברו – עושה לו מחיצה עשרה טפחים. אין לו דבר לעשות מחיצה – מחזיר פניו ואוכל. ואינו מיסב ואוכל, ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין, ואין מברך ואין מזמן, ואין מברכין עליו ואין מזמנין עליו, ופטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה. ובשבת, מיסב ואוכל, ואוכל בשר ושותה יין, ומברך ומזמן, ומברכין ומזמנין עליו, וחייב בקריאת שמע ובתפלה ובתפילין ובכל מצות האמורות בתורה. רבן גמליאל אומר, מתוך שנתחייב באלו נתחייב בכולן. ואמר ר’ יוחנן, תשמיש המטה איכא בינייהו. מאי לאו בהא קא מיפלגי, דמר סבר יש אבילות בשבת, ומר סבר אין אבילות בשבת? ממאי? דלמא עד כאן לא קאמר תנא קמא התם, אלא משום דמתו מוטל לפניו, אבל הכא דאין מתו מוטל לפניו – לא. וע”כ לא קאמר ר”ג התם, דאכתי לא חל אבילות עליה, אבל הכא דחל אבילות עליה – הכי נמי.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
