לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224499
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224471
מועד קטן דף יט
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וטווה על יריכו תכלת לציציתו: גמ’. ת”ר, כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על יריכו תכלת לציציתו, ולאחרים בטובה, דברי רבי מאיר. ר’ יהודה אומר, מערים ומוכר את שלו, וחוזר וכותב לעצמו. ר’ יוסי אומר, כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו. אורי ליה רב לרב חננאל, ואמרי לה רבה בר בר חנה לרב חננאל, הלכה – כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו: וטווה על יריכו תכלת: ת”ר, טווה אדם על יריכו תכלת לציציתו, אבל לא באבן, דברי ר’ אליעזר. וחכמים אומרים, אף באבן. ר’ יהודה אומר משמו, באבן אבל לא בפלך. וחכמים אומרים, בין באבן בין בפלך. אמר רב יהודה, אמר שמואל, וכן א”ר חייא בר אבא, א”ר יוחנן, הלכה – בין באבן בין בפלך, והלכה – כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו: מתני’. הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל – בטלה הימנו גזרת שבעה, שמונה – בטלו הימנו גזרת שלשים, מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת, רגלים מפסיקין ואינן עולין. ר’ אליעזר אומר, משחרב בית המקדש עצרת כשבת. רבן גמליאל אומר, ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא עצרת כרגלים, ראש השנה ויוה”כ כשבת: גמ’. אמר רב, גזרת בטלו, ימים לא בטלו. וכן א”ר הונא, גזרת בטלו, ימים לא בטלו. ורב ששת אמר, אפילו ימים נמי בטלו. מ”ט ימים לא בטלו? שאם לא גילח ערב הרגל – אסור לגלח אחר הרגל.
עמוד ב
והתניא, ‘הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל – בטלה הימנו גזרת שבעה, שמונה ימים קודם לרגל – בטלה הימנו גזרת שלשים, ומגלח ערב הרגל, אם לא גילח ערב הרגל – אסור לגלח אחר הרגל, אבא שאול אומר, מותר לגלח אחר הרגל, שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת שבעה, כך מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים’; ‘שבעה’? והאנן שמונה תנן? קסבר אבא שאול מקצת היום ככולו, ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן. אמר רב חסדא, אמר רבינא בר שילא, הלכה כאבא שאול, ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל, שמותר לגלח בערב שבת. כמאן אזלא הא דאמר רב עמרם, אמר רב, אבל כיון שעמדו מנחמין מאצלו מותר ברחיצה? כמאן? כאבא שאול. אמר אביי, הלכה כאבא שאול ביום שבעה, ומודים חכמים לאבא שאול ביום שלשים, דאמרינן מקצת היום ככולו. רבא אמר, הלכה כאבא שאול ביום שלשים, ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה. ונהרדעי אמרי, הלכה כאבא שאול בזו ובזו, דאמר שמואל, הלכה כדברי המיקל באבל. שלשים יום מנלן? יליף ‘פרע’ ‘פרע’ מנזיר; כתיב הכא (ויקרא י ו) ‘ראשיכם אל תפרעו’, וכתיב התם (במדבר ו ה) ‘גדל פרע שער ראשו’, מה להלן שלשים, אף כאן שלשים. והתם מנלן? אמר רב מתנה, סתם נזירות שלשים יום. מאי טעמא? אמר קרא (במדבר ו ה) ‘קדוש יהיה’; ‘יהיה’ בגימטריא תלתין הוו. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, הכל מודין כשחל שלישי שלו להיות ערב הרגל, שאסור ברחיצה עד הערב. אמר רב נחמיה בריה דרב יהושע, אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא דיתבי וקאמרי הלכה כרב הונא בריה דרב יהושע. איכא דאמרי, אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף, אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע, דיתבי וקאמרי, הכל מודים שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל, שאסור ברחיצה עד הערב. בעא מיניה אביי (מרבא), קברו ברגל – רגל עולה לו למנין שלשים, או אין רגל עולה לו למנין שלשים? למנין שבעה לא קמיבעיא לי, דלא נהגא מצות שבעה ברגל; כי קא מיבעיא לי למנין שלשים, דקא נהגא מצות שלשים ברגל, מאי? א”ל, אינו עולה. איתיביה, ‘הקובר את מתו שני ימים קודם הרגל – מונה חמשה ימים אחר הרגל, ומלאכתו נעשית ע”י אחרים, ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעא בתוך ביתו, ואין רבים מתעסקין עמו
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
