לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224487
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224459
מועד קטן דף ז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
עד כמה? עד פרסה: רבי יהודה אומר משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו: תנו רבנן, כיצד כדרכו? חופר גומא ותולה בה מצודה. כיצד שלא כדרכו? נועץ שפוד ומכה בקורדום, ומרדה האדמה מתחתיה. תניא, (ר”ש בן אלעזר) אומר, כשאמרו משדה לבן שלא כדרכו, לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר, אבל בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן, אפילו כדרכו, שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות: ומקרין את הפירצה במועד: כיצד מקרין? רב יוסף אמר, בהוצא ודפנא. במתניתא תנא, צר בצרור ואינו טח בטיט. אמר רב חסדא, לא שנו אלא כותל הגינה; אבל כותל החצר – בונה כדרכו. לימא מסייע ליה, ‘כותל הגוחה לרשות הרבים, סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה’? התם כדקתני טעמא, מפני הסכנה. ואיכא דאמרי, תא שמע, ‘כותל הגוחה לרה”ר – סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה’; ‘מפני הסכנה’ – אין, שלא מפני הסכנה – לא, לימא תיהוי תיובתיה דרב חסדא? אמר לך רב חסדא, התם סותר ובונה, הכא בונה ולא סותר. התם נמי ליסתור ולא ליבני? א”כ מימנע ולא סותר. אמר רב אשי, מתניתין נמי דיקא, דקתני ‘ובשביעית בונה כדרכו’; דהיכא? אילימא דחצר, צריכא למימר? אלא לאו דגינה, ואע”ג דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי, שמע מינה: מתני’. ר’ מאיר אומר, רואין את הנגעים (בתחילה) להקל, אבל לא להחמיר. וחכמים אומרים, לא להקל ולא להחמיר: גמ’. תניא, רבי מאיר אומר, רואין את הנגעים להקל, אבל לא להחמיר. רבי יוסי אומר, לא להקל ולא להחמיר; שאם אתה נזקק לו להקל, נזקק לו אף להחמיר. אמר רבי, נראין דברי רבי מאיר במוסגר, ודברי רבי יוסי במוחלט. אמר רבא, בטהור – כ”ע לא פליגי דלא חזו ליה; בהסגר ראשון – דכ”ע לא פליגי דחזי ליה; כי פליגי
עמוד ב
בהסגר שני – מר סבר בכהן תליא מילתא, אי טהור אמר ליה טהור ואי טמא שתיק, ומר סבר (ויקרא יג נט) ‘לטהרו או לטמאו’ כתיב. אמר מר, ‘אמר רבי, נראין דברי רבי יוסי במוחלט ודברי ר’ מאיר במוסגר’. והתניא איפכא? תנאי היא אליבא דרבי; מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה, ומר סבר צוותא דאשתו עדיפא ליה. למימרא דמוחלט מותר בתשמיש המטה? אין, והתניא (ויקרא יד ח) ”וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים’ – שיהא אסור בתשמיש המטה; ואין ‘אהלו’ אלא אשתו, שנאמר (דברים ה ל) ‘לך אמור להם שובו לכם לאהליכם’, ר’ יהודה אומ’, (יחזקאל מד כו) ‘שבעת ימים יספרו לו’, ימי ספירו ולא ימי חלוטו, ר’ יוסי בר’ יהודה אומר, ז’ ימי ספירו, ק”ו לימי חלוטו’, וא”ר חייא, דנתי לפני רבי, לימדתנו רבינו, יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו? אמר לו, אף אני כך אמרתי. במאי קמיפלגי? ר’ יוסי בר’ יהודה סבר, גלי רחמנא בימי ספירו, וכ”ש בימי חלוטו, ומר סבר, מאי דגלי גלי, ומאי דלא גלי לא גלי. למימרא דבכהן תליא מילתא? אין, והתניא (ויקרא יג יד) ”וביום הראות בו’ – יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו, מכאן אמרו, חתן שנולד בו נגע, נותנין לו ז’ ימי המשתה לו ולביתו ולכסותו, וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל, דברי רבי יהודה, ר’ אומר, אינו צריך, הרי הוא אומר (ויקרא יד לו) ‘וצוה הכהן ופנו את הבית’; אם ממתינים לו לדבר הרשות, כל שכן לדבר מצוה’. מאי בינייהו? אמר אביי, משמעות דורשין איכא בינייהו. ורבא אמר, דבר הרשות איכא בינייהו. ורבי יהודה, מהתם לא גמרינן, דחידוש הוא,
26 באוקטובר 2019
אין תגובות
