לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222324
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222355
מגילה דף כג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ורבא דמצלי אצלויי: ביו”ט חמשה ביוה”כ ששה כו’: מתני’ מני? לא ר’ ישמעאל ולא רבי עקיבא, דתניא, ‘ביו”ט חמשה וביוה”כ ששה ובשבת שבעה, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן, דברי ר’ ישמעאל, ר”ע אומר, ביו”ט חמשה וביום הכפורים שבעה ובשבת ששה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן’; מני? אי ר’ ישמעאל – קשיא תוספת, אי ר”ע – קשיא ששה ושבעה? אמר רבא, תנא דבי רבי ישמעאל היא, דתנא דבי ר’ ישמעאל, ‘ביום טוב חמשה, ביוה”כ ששה, בשבת שבעה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן, דברי ר’ ישמעאל’. קשיא דר’ ישמעאל אדר’ ישמעאל? תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל. מאן תנא להא דתניא ‘ביו”ט מאחרין לבוא וממהרין לצאת, ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת, ובשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת’; לימא ר”ע דאית ליה גברא יתירא? אפילו תימא רבי ישמעאל, דנפיש סידורא דיומא. הני שלשה חמשה ושבעה, כנגד מי? פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעמיה, ומנו? רבי שמעון בן פזי, ואמרי לה ר’ שמעון בן פזי וחד דעמיה, ומנו? רבי יצחק בר נחמני, ואמרי לה ר’ שמואל בר נחמני, חד אמר, כנגד ברכת כהנים, וחד אמר, כנגד שלשה שומרי הסף, חמשה מרואי פני המלך, שבעה רואי פני המלך. תני רב יוסף, ג’ חמשה ושבעה – שלשה שומרי הסף, חמשה מרואי פני המלך, שבעה רואי פני המלך. אמר ליה אביי, עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר? אמר ליה, לא הוה ידענא דצריכתו ליה; ומי בעיתו מינאי מילתא ולא אמרי לכו? אמר ליה יעקב מינאה לרב יהודה, הני ששה דיוה”כ כנגד מי? אמר ליה, כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו, שנאמר (נחמיה ח ד) ‘ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר, ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו, ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משלם’. הני שבעה הוו? היינו זכריה היינו משלם, ואמאי קראו משלם? דמישלם בעובדיה. ת”ר, הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה, אבל אמרו חכמים, אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור. איבעיא להו, מפטיר מהו שיעלה למנין שבעה? רב הונא ור’ ירמיה בר אבא, חד אמר עולה, וחד אמר אינו עולה; מ”ד עולה – דהא קרי, ומ”ד אינו עולה – כדעולא, דאמר עולא, מפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה? מפני כבוד תורה, וכיון דמשום כבוד תורה הוא, למנינא לא סליק. מיתיבי, ‘המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין, כנגד שבעה שקראו בתורה’, ואם איתא, עשרים וארבעה הויין? כיון דמשום כבוד תורה הוא,
עמוד ב
כנגדו נמי לא בעי. מתקיף לה רבא, והרי (ירמיה ז כא) ‘עולותיכם ספו’, דלא הויין עשרין וחד, וקרינן? שאני התם דסליק עניינא. והיכא דלא סליק עניינא לא? והאמר רב שמואל בר אבא, זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דר’ יוחנן, וכי הוה קרינן עשרה פסוקי, אמר לן אפסיקו? מקום שיש תורגמן שאני, דתני רב תחליפא בר שמואל, לא שנו אלא במקום שאין תורגמן, אבל מקום שיש תורגמן – פוסק: מתני’. אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהם, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים, ואין מזמנין בשם – פחות מעשרה, ובקרקעות תשעה וכהן, ואדם כיוצא בהן: גמ’. מה”מ? אמר ר’ חייא בר אבא, א”ר יוחנן, דאמר קרא (ויקרא כב לב) ‘ונקדשתי בתוך בני ישראל’, כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני ר’ חייא, אתיא ‘תוך’ ‘תוך’; כתיב הכא ‘ונקדשתי בתוך בני ישראל’, וכתיב התם (במדבר טז כא) ‘הבדלו מתוך העדה’, ואתיא ‘עדה’ ‘עדה’, דכתיב התם (במדבר יד כז) ‘עד מתי לעדה הרעה הזאת’, מה להלן עשרה, אף כאן עשרה: ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה: כיון דבעי למימר ‘עמדו יקרים עמודו’ ‘שבו יקרים שבו’, בציר מעשרה לאו אורח ארעא: ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו’): מאי ברכת אבלים? ברכת רחבה, דא”ר יצחק, א”ר יוחנן, ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין, ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין: ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו’): כיון דבעי למימר ‘נברך לאלהינו’, בציר מעשרה לאו אורח ארעא: והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן (וכו’): מנה”מ? אמר שמואל, עשרה כהנים כתובים בפרשה, חד לגופיה, (וחד למעוטי) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תשעה ישראלים וחד כהן. ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים? קשיא: ואדם כיוצא בהן: אדם מי קדוש? אמר רבי אבהו, באומר דמי עלי, דתניא, ‘האומר דמי עלי – שמין אותו כעבד’, ועבד איתקש לקרקעות, דכתיב (ויקרא כה מו) ‘והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה’: מתני’. הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים, ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
