🕯️️ הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אהוד יהודה בן ליאורה לוסי ז"ל 🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוסף בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ליאורה לוסי בת דיאמנטינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ברוך בן מסעודה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יחזקאל בן רחל ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ויקטוריה בת טופחה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יהודה בן מרים ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת פנינה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ציון בן שרה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן רוז ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת שמעון בן מיסה ז"ל🕯️️

מסכת כתובות דף צא – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 91]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232965
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233076
כתובות דף צא
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
והכא בדינר מקרקעי קמיפלגי, מר סבר מקרקעי אין מטלטלי לא, ומר סבר אפילו מטלטלי. ומי מצית אמרת הכי? והתנן ‘ר”ש אומר אפי’ יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהא שם נכסים שיש להן אחריות יתר על ב’ כתובות דינר’! אלא הכא בדינר משעבדי קמיפלגי, מר סבר מבני חורין אין ממשעבדי לא, ומר סבר אפי’ ממשעבדי. אי הכי ‘ר”ש אומר אם יש שם מותר דינר’? ‘כיון שיש שם מותר דינר’ מיבעי ליה! אלא בפחות מדינר קמיפלגי, מר סבר דינר אין פחות מדינר לא, ומר סבר אפילו פחות מדינר. והא ר”ש דינר קאמר? וכי תימא איפוך, ת”ק דמתני’ נמי דינר קאמר! אלא כי הנך תרי לישנאי קמאי, ואיפוך. אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא, הלכתא, אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין, וכתובה נעשית מותר לחברתה. בשלמא אי אשמעינן אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דיכרין, ולא אשמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה – הוה אמינא אי איכא מותר דינר אין אי לא לא, אלא לישמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה, ואנא ידענא משום דאחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין? אי אשמעינן הכי, הוה אמינא כגון שנשא שלש נשים ומתו שתים בחייו ואחת במותו, והך דמיית לאחר מיתה יולדת נקבה היא ולאו בת ירושה היא, אבל אחת בחייו ואחת במותו והא דלאחר מיתה יולדת זכר היא, אימא ליחוש לאינצויי, קמ”ל: מתני’. מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא ויתומים מבקשין כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות – חולקין בשוה. היה שם מותר דינר – אלו נוטלים כתובת אמן ואלו נוטלים כתובת אמן. אם אמרו יתומים אנחנו מעלים על נכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו כתובת אמן – אין שומעין להן, אלא שמין את הנכסים בבית דין. היו שם נכסים בראוי – אינן כבמוחזק. ר”ש אומר, אפי’ יש שם נכסים שאין להם אחריות – אינן כלום, עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר: גמ’. ת”ר, לזו אלף ולזו חמש מאות – אם יש שם מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן, ואם לאו יחלקו בשוה: פשיטא, מרובין ונתמעטו – כבר זכו בהן יורשין. מועטין ונתרבו מאי? ת”ש, דניכסי דבי בר צרצור מועטין ונתרבו הוו, ואתו לקמיה דרב עמרם, אמר להו, זילו פייסינהו; לא אשגחו, אמר להו, אי לא מפייסיתו להו – מחינא לכו בסילוא דלא מבע דמא, שדרינהו לקמיה דרב נחמן, אמר להן, כשם שמרובין ונתמעטו
עמוד ב
זכו בהן יורשין כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין. (סימן אלף ומאה מצוה בכתובה יעקב זקף שדותיו בדברים עסיקין): ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי. הוו ליה תרי אפדני, זבינהו חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה. אתא בעל חוב טרפא לחדא מינייהו, הדר קטריף לאידך. שקל אלפא זוזי וקא אזיל לגביה, א”ל, אי שויא לך אלפא זוזי – לחיי, ואי לא – שקיל אלפא זוזי ואיסתלק. סבר רמי בר חמא למימר, היינו מתני’ ‘אם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר’! א”ל רבא, מי דמי? התם אית להו פסידא ליתמי, הכא מי אית ליה פסידא? אלפא יהיב ואלפא שקיל! וטירפא בכמה כתבינן? רבינא אמר באלפא, רב עוירא אמר בחמש מאה. והלכתא בחמש מאה. ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי, הוו ליה תרי קטיני דארעא, חד זבינהו בחמשין וחד בחמשין. אתא בעל חוב טרפא לחד מינייהו, הדר אתא וקטריף לאידך. שקל ק’ זוזי וקאזיל לגביה, וא”ל, אי שויא לך ק’ זוזי – לחיי, ואי לא – שקול ק’ זוזי ואיסתלק. סבר רב יוסף למימר, היינו מתני’ ‘אם אמרו יתומים’ כו’! א”ל אביי, מי דמי? התם אית להו פסידא ליתמי, הכא מאי פסידא אית ליה? מאה יהיב מאה שקיל. וטירפא בכמה כתבינן? רבינא אמר במאה, רב עוירא אמר בחמשין. והלכתא בחמשין. ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי, שכיב שבק קטינא דארעא דהוה שויא חמשין זוזי, אתא בעל חוב וקטריף ליה. אזול יתמי יהבו ליה חמשין זוזי, הדר קטריף לה. אתו לקמיה דאביי, אמר להן, מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן; הני קמאי מצוה עבדיתו, השתא כי טריף – בדין קטריף. ולא אמרן, דלא אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי דארעא קטינא, אבל אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי ארעא קטינא – סלוקי סלקוה. ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה, וא”ל, אי אתיא אם ומערערא – לא מפצינא לך. שכיבא אימיה ולא איערערא, ואתא איהו וקא מערער. סבר רמי בר חמא למימר, איהו במקום אימיה קאי! א”ל רבא, נהי דאחריות דידה לא קביל עליה, אחריות דידיה מי לא קביל? אמר רמי בר חמא, ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות,

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאירו תגובה

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה צנועה.