לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232957
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233068
כתובות דף פג
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
פרק תשיעי הכותב לאשתו
מתני’. הכותב לאשתו ‘דין ודברים אין לי בנכסיך’ – הרי זה אוכל פירות בחייה, ואם מתה יורשה. אם כן למה כתב לה ‘דין ודברים אין לי בנכסיך’? שאם מכרה ונתנה קיים. כתב לה ‘דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן’ – הרי זה אינו אוכל פירות בחייה, ואם מתה יורשה. ר’ יהודה אומר, לעולם אוכל פירי פירות, עד שיכתוב לה ‘דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם’. כתב לה ‘דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך’ – אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה. רשב”ג אומר, אם מתה יירשנה, מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה – תנאו בטל: גמ’. תני רבי חייא, ‘האומר לאשתו’. וכי כתב לה הכי מאי הוי? והתניא ‘האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום’? אמרי דבי רבי ינאי, בכותב לה ועודה ארוסה, כדרב כהנא, דאמר רב כהנא נחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה, וכדרבא, דאמר רבא האומר ‘אי אפשי בתקנת חכמים’ כגון זו – שומעין לו. מאי ‘כגון זו’? כדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב, יכולה אשה שתאמר לבעלה ‘איני ניזונת ואיני עושה’. אי הכי אפילו נשואה נמי? אמר אביי, נשואה ידו כידה. רבא אמר, ידו עדיפא מידה. נפקא מינה לשומרת יבם. איבעיא להו, קנו מידו מהו? אמר רב יוסף, מדין ודברים קנו מידו. רב נחמן אמר, מגופה של קרקע קנו מידו. אמר אביי, מסתברא מילתא דרב יוסף
עמוד ב
– בעורר, אבל בעומד – מגופה של קרקע קנו מידו. אמר אמימר, הלכתא, מגופה של קרקע קנו מידו. אמר ליה רב אשי לאמימר, בעורר או בעומד? למאי נפקא מינה? לכדרב יוסף! אמר ליה, לא שמיע לי, כלומר, לא סבירא לי: אם כן למה כתב לה וכו’: ותימא ליה מכל מילי סליקת נפשך? אמר אביי, יד בעל השטר על התחתונה. ואימא מפירי? אמר אביי, בוצינא טב מקרא. ואימא מירושה? אמר אביי, מיתה שכיחא, מכירה לא שכיחא, וכי מסליק איניש נפשיה – ממילתא דלא שכיחא, ממילתא דשכיחא לא מסליק איניש נפשיה. רב אשי אמר, ‘בנכסייך’ ולא בפירותיהן, ‘בנכסייך’ ולא לאחר מיתה: רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות: תנו רבנן, אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות? הכניסה לו קרקע ועשתה פירות – הרי הן פירות. מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות – הרי הן פירי פירות. איבעיא להו, לרבי יהודה, ‘פירי פירות’ דוקא, או דלמא ‘עד עולם’ דוקא, או דלמא תרוייהו דוקא? אם תמצי לומר ‘פירי פירות’ דוקא, ‘עד עולם’ למה לי? הא קמ”ל כיון דכתב לה ‘פירי פירות’ כמאן דכתב לה ‘עד עולם’ דמי. ואם תמצי לומר ‘עד עולם’ דוקא, ‘פירי פירות’ למה לי? הא קמ”ל אע”ג דכתב לה ‘פירי פירות’, אי כתב לה ‘עד עולם’ – אין, אי לא – לא. ואם תמצי לומר תרוייהו דוקא, תרתי למה לי? צריכא, דאי כתב לה ‘פירי פירות’ ולא כתב לה ‘עד עולם’ – הוה אמינא פירי פירות הוא דלא אכיל אבל פירא דפירי פירות אכיל, להכי איצטריך ‘עד עולם’; ואי כתב לה ‘עד עולם’ ולא כתב לה ‘פירי פירות’ – הוה אמינא לעולם אפירות קאי, להכי איצטריך ‘פירי פירות’: איבעיא להו, כתב לה ‘דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירי פירות’, מהו שיאכל פירות? מפירי פירות סליק נפשיה, מפירי לא סליק נפשיה, או דלמא מכל מילי סליק נפשיה? פשיטא דמכל מילי סליק נפשיה, דאי אמרת מפירי פירות סליק נפשיה מפירי לא סליק נפשיה, כיון דאכלינהו לפירות, פירי פירות מהיכא? וליטעמיך, הא דתנן ‘רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות’ כו’ – כיון דאכלינהו לפירי, פירי פירות מהיכא? אלא בדשיירא, הכא נמי בדשייר: רבן שמעון בן גמליאל אומר כו’: אמר רב, הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה. מאי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה? אילימא הלכה כרשב”ג דאמר אם מתה יירשנה, ולאו מטעמיה – דאילו רשב”ג סבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ורב סבר תנאו קיים וקסבר ירושת הבעל דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
