לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232956
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233067
כתובות דף פב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
דלמא רבי נתן היא, דתניא ‘ר’ נתן אומר, מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה? ת”ל (במדבר ה ז) ‘ונתן לאשר אשם לו”; אלא לא אשכחן תנא דמחמיר תרי חומרי בכתובה אלא אי כרבי מאיר אי כר’ נתן. אמר רבא, א”כ היינו דשמענא ליה לאביי דאמר זו אינה משנה, ולא ידענא מאי היא: ההוא גברא דנפלה ליה יבמה במתא מחסיא, בעא אחוה למיפסלה בגיטא מיניה. אמר ליה, מאי דעתיך? אי משום נכסי – אנא בנכסי פליגנא לך! אמר ליה, מסתפינא דעבדת לי כדעביד פומבדיתאה רמאה! אמר ליה, אי בעית – פלוג לך מהשתא! אמר מר בר רב אשי, אע”ג דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן האומר לחבירו לך ומשוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך אלא לאחר שלשים יום לאחר ל’ יום קנה ואפי’ עומדת באגם, התם בידו, הכא לאו בידו. והא כי אתא רבין א”ר יוחנן לא קני? לא קשיא, הא דא”ל קני מעכשיו, הא דלא אמר ליה קני מעכשיו. בעו מיניה מעולא, יבם ואח”כ חילק מהו? לא עשה ולא כלום. חילק ואח”כ יבם מהו? לא עשה ולא כלום. מתקיף לה רב ששת, השתא יבם ואח”כ חילק לא עשה ולא כלום, חילק ואח”כ יבם מבעיא? שני מעשים הוו. כי אתא רבין אמר ר”ל, בין יבם ואח”כ חילק בין חילק ואח”כ יבם – לא עשה ולא כלום. והלכתא, לא עשה ולא כלום: וחכ”א פירות המחוברים לקרקע שלו: אמאי? והא כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובתה! אמר ריש לקיש, תני ‘שלה’: כנסה הרי היא כאשתו: למאי הלכתא? אמר רבי יוסי בר’ חנינא, לומר שמגרשה בגט ומחזירה. מגרשה בגט – פשיטא! מהו דתימא (דברים כה ה) ‘ויבמה’ אמר רחמנא, ועדיין יבומין הראשונים עליה, לא תיסגי לה בגט אלא בחליצה, קא משמע לן. מחזירה – פשיטא!
עמוד ב
מהו דתימא מצוה דרמא רחמנא עליה עבדה והשתא תיקום עליה באיסור אשת אח, קא משמע לן. ואימא הכי נמי? אמר קרא (דברים כה ה) ‘ולקחה לו לאשה’ – כיון שלקחה נעשית כאשתו: בלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון: מאי טעמא? אשה הקנו לו מן השמים, ואי לית לה מראשון אית לה משני, כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה: לא יאמר לה הרי כתובתיך: מאי ‘וכן’? מהו דתימא התם הוא דלא כתב לה דקנאי ודקנינא, אבל הכא דכתב לה דקנאי ודקנינא – אימא סמכה דעתה, קמ”ל: גרשה אין לה אלא כתובתה: גרשה – אין, לא גרשה – לא, קא משמע לן כדרבי אבא: החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובתה: החזירה – מאי קא משמע לן? תנינא ‘המגרש את האשה ומחזירה על מנת כתובה ראשונה מחזירה’! מהו דתימא אשתו הוא דאיהו כתב לה כתובה מיניה, אבל יבמתו דלא איהו כתב לה – היכא דגרשה ואהדרה אימא כתובתה מיניה, קא משמע לן: אמר רב יהודה, בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה, והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים, עד שבא שמעון בן שטח ותיקן כל נכסיו אחראין לכתובתה: תניא נמי הכי, ‘בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה, והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים – התקינו שיהיו מניחין אותה בבית אביה. ועדיין כשהוא כועס עליה אומר לה לכי אצל כתובתיך – התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה, עשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים. ועדיין כשכועס עליה אומר לה טלי כתובתיך וצאי – עד שבא שמעון בן שטח ותיקן שיהא כותב לה ‘כל נכסי אחראין לכתובתה’:
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
