לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232953
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233064
כתובות דף עט
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
אתאי לקמיה דרב נחמן, קרעיה ר”נ לשטרא. אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא, א”ל, חזי מר נחמן חקלאה היכי מקרע שטרי דאינשי! א”ל, אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה. א”ל, הכי והכי הוה. א”ל, שטר מברחת קא אמרת? הכי א”ר חנילאי בר אידי, אמר שמואל, מורה הוראה אני – אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו. א”ל רבא לרב נחמן, טעמא מאי? דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני; ה”מ לאחריני, אבל לברתה יהיבא! אפ”ה, במקום ברתה נפשה עדיפא לה. מיתיבי ‘הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה? כותבת שטר פסים לאחרים דברי רשב”ג, וחכ”א רצה מצחק בה עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה’; טעמא דכתבה ליה הכי, הא לא כתבה ליה הכי – קננהי לוקח! א”ר זירא, לא קשיא, הא בכולה הא במקצתה. ואי לא קננהי לוקח – ניקנינהו בעל? אמר אביי, עשאום כנכסים שאין ידועין לבעל ואליבא דר”ש: מתני’. נפלו לה כספים – ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. פירות התלושין מן הקרקע – ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. [פירות] המחוברים בקרקע – א”ר מאיר, שמין אותה כמה היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות, ומותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. וחכ”א, המחוברים לקרקע שלו, והתלושין מן הקרקע שלה, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. ר”ש אומר, מקום שיפה כחו בכניסתה – הורע כחו ביציאתה, מקום שהורע כחו בכניסתה – יפה כחו ביציאתה. כיצד? פירות המחוברים לקרקע – בכניסתה שלו וביציאתה שלה, והתלושין מן הקרקע – בכניסתה שלה וביציאתה שלו: גמ’. פשיטא, ארעא ובתי – ארעא. בתי ודיקלי – בתי. דיקלי ואילני – דיקלי. אילני וגופני – אילני. אבא זרדתא ופירא דכוורי – אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא. כללא דמילתא, גזעו מחליף – פירא, אין גזעו מחליף – קרנא. א”ר זירא, א”ר אושעיא, אמר ר’ ינאי, ואמרי לה אמר ר’ אבא א”ר אושעיא א”ר ינאי, הגונב
עמוד ב
ולד בהמת מלוג – משלם תשלומי כפל לאשה. כמאן? לא כרבנן ולא כחנניה, דתניא ‘ולד בהמת מלוג לבעל ולד שפחת מלוג לאשה, וחנניה בן אחי יאשיה אמר עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג’? אפי’ תימא דברי הכל, פירא תקינו ליה רבנן, פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן. בשלמא לחנניה – היינו דלא חיישינן למיתה, אלא רבנן – אי חיישי למיתה אפי’ ולד בהמת מלוג נמי לא, ואי לא חיישי למיתה אפילו ולד שפחת מלוג נמי! לעולם חיישי למיתה, ושאני בהמה דאיכא עורה. אמר רב הונא בר חייא, אמר שמואל, הלכה כחנניה. אמר רבא, אמר רב נחמן, אע”ג דאמר שמואל הלכה כחנניה, מודה חנניה שאם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן, מפני שבח בית אביה. אמר רבא, אמר רב נחמן, הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו – אוכל והולך עד שתכלה הקרן. .א”ר נחמן, עיילא ליה גלימא – פירא הוי, מכסי ביה ואזיל עד דכליא. כמאן? כי האי תנא דתניא ‘המלח והחול הרי זה פירות, פיר של גפרית מחפורת של צריף – ר”מ אומר קרן וחכ”א פירות’: ר”ש אומר מקום שיפה כחו: ר”ש היינו ת”ק! אמר רבא, מחוברין בשעת יציאה איכא בינייהו: מתני’. נפלו לה עבדים ושפחות זקנים – ימכרו, וילקח מהן קרקע והוא אוכל פירות. רשב”ג אומר, לא תמכור, מפני שהן שבח בית אביה. נפלו לה זיתים וגפנים זקנים – ימכרו, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. ר’ יהודה אומר, לא תמכור, מפני שהן שבח בית אביה: גמ’. אמר רב כהנא, אמר רב, מחלוקת שנפלו בשדה שלה, אבל בשדה שאינה שלה – דברי הכל תמכור, משום דקא כליא קרנא. מתקיף לה רב יוסף, הרי עבדים ושפחות דכי שדה שאינה שלה דמי, ופליגי! אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב כהנא, אמר רב, מחלוקת בשדה שאינה שלה, אבל בשדה שלה – דברי הכל לא תמכור, מפני שבח בית אביה: מתני’. המוציא הוצאות על נכסי אשתו, הוציא הרבה ואכל קימעא קימעא ואכל הרבה – מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל. הוציא ולא אכל – ישבע כמה הוציא ויטול: גמ’. וכמה קימעא? אמר רבי אסי, אפילו גרוגרת אחת, והוא שאכלה דרך כבוד. אמר
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
