לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232945
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233056
כתובות דף עא
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מעשה דבית חורון: רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד וכו’: היינו ת”ק? אמר אביי, כהנת אתא לאשמועינן. רבא אמר, חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו. אמר רב, לא שנו אלא במפרש, אבל בסתם – יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר, אפילו בסתם לא יוציא, שמא ימצא פתח לנדרו. והא איפלגו ביה חדא זימנא, דתנן ‘המדיר את אשתו מתשמיש המטה – ב”ש אומרים שתי שבתות וב”ה אומרים שבת אחת’, ואמר רב מחלוקת במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה, ושמואל אמר אפי’ בסתם נמי לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו? צריכא, דאי איתמר בההיא – בההיא קאמר רב משום דלא אפשר בפרנס, אבל בהא דאפשר בפרנס אימא מודה ליה לשמואל; ואי אתמר בהא – בהא קאמר שמואל משום דאפשר בפרנס, אבל בההיא אימא מודה ליה לרב, צריכא: תנן ‘המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא ויתן כתובה’; בשלמא לרב כאן בסתם כאן במפרש, אלא לשמואל קשיא? הכא במאי עסקינן? כגון שנדרה היא וקיים לה איהו, וקסבר ר”מ הוא נותן אצבע בין שיניה. וסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה? והתניא ‘האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפר לה – רבי מאיר ורבי יהודה אומרים היא נתנה אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה, רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים הוא נותן אצבע בין שיניה לפיכך אם רצה הבעל להפר יפר ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית יוציא ויתן כתובה’! איפוך, ר”מ ורבי יהודה אומרים הוא נותן, רבי יוסי ורבי אלעזר אומרים היא נתנה. וסבר רבי יוסי היא נתנה? והתנן ‘רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה’! אימא רבי מאיר ורבי יוסי אומרים הוא נותן, רבי יהודה ורבי אלעזר אומרים היא נתנה. וסבר רבי יהודה היא נתנה? והתנן ‘רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים’! אימא רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן, ורבי אלעזר אומר היא נתנה. ואם תמצא לומר זוגי זוגי קתני, אימא רבי מאיר ורבי אלעזר אומרים היא נתנה, רבי יהודה ורבי יוסי אומרים הוא נותן, והא סתמא דלא כרבי מאיר. וסבר רבי יוסי בעניות שלא נתן קצבה, אלמא בעל מצי מיפר, ורמינהו ‘אלו דברים שהבעל מיפר – דברים שיש בהן עינוי נפש, אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט; אמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש, ואלו הן נדרי עינוי נפש, שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין ושלא אתקשט
עמוד ב
בבגדי צבעונין’? הכא במאי עסקינן? בדברים שבינו לבינה. הניחא למ”ד דברים שבינו לבינה הבעל מיפר, אלא למ”ד אין הבעל מיפר מאי איכא למימר? דאתמר, דברים שבינו לבינה, רב הונא אמר הבעל מיפר, רב אדא בר אהבה אמר אין הבעל מיפר, שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר. אלא הכא במאי עסקינן? כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה, דאמרה יאסר הנאת תשמישך עלי אם אתקשט, כדאמר רב כהנא, דאמר רב כהנא, ‘הנאת תשמישי עליך’ – כופה ומשמשתו, ‘הנאת תשמישך עלי’ – יפר, לפי שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו. ולא תתקשט ולא תאסר? אם כן קרו לה מנוולת. ותתקשט ותאסר אי לב”ש שתי שבתות אי לבית הלל שבת אחת? הני מילי היכא דאדרה איהו, דסברה מירתח רתח עילואי והשתא מותיב דעתיה, אבל הכא דנדרה איהי ושתיק לה, סברה מדאישתק מיסנא הוא דסני לי: רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה: וכמה קצבה? אמר רב יהודה, אמר שמואל, י”ב חדש. רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, עשר שנים. רב חסדא אמר אבימי, רגל, שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל: ובעשירות ל’ יום: מאי שנא ל’ יום?כ אמר אביי, שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה ל’ יום: מתני’. המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה – בזמן שהוא עמה בעיר חודש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה, ובזמן שהוא בעיר אחרת – רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה. המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה – יוציא ויתן כתובה, מפני שנועל בפניה. ואם היה טוען משום דבר אחר – רשאי. אמר לה ע”מ שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך או שתהא ממלאה ומערה לאשפה – יוציא ויתן כתובה: גמ’. הא גופא קשיא, אמרת ‘רגל אחד יקיים’, הא שנים יוציא ויתן כתובה, אימא סיפא ‘שלשה יוציא ויתן כתובה’, הא שנים יקיים! אמר אביי, סיפא אתאן לכהנת, ורבי יהודה היא. רבה בר עולא אמר, לא קשיא, כאן ברדופה כאן בשאינה רדופה. (שיר השירים ח י) ‘אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום’, אמר רבי יוחנן, ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה ורדופה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה. (הושע ב יח) ‘והיה ביום ההוא נאום ה’ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי’ – אמר רבי יוחנן, ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה: המדיר את אשתו וכו’: בשלמא לבית המשתה,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
