לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232913
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233024
כתובות דף לט
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ומי מעברא? והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן ‘שלש נשים משמשות במוך, אלו הן – קטנה ומעוברת ומניקה, קטנה – שמא תתעבר ותמות, מעוברת – שמא תעשה עוברה סנדל, מניקה שמא תגמול את בנה; ואיזוהי קטנה? מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד, פחות מיכן ויתר על כן משמשת כדרכה והולכת דברי ר”מ, וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו, משום שנאמר (תהילים קטז ו) ‘שומר פתאים ה”’? וכי תימא דאיעברא כשהיא נערה ואולידה כשהיא נערה, ובשיתא ירחי מי קא ילדה? והאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים? וכי תימא בציר הוא דליכא הא טפי איכא, הא ‘אלא’ קאמר? אלא הכי קמיבעיא ליה, יש בגר בקבר ופקע אב, או דלמא אין בגר בקבר ולא פקע אב. מר בר רב אשי בעי לה הכי, מיתה עושה בגרות או אין עושה בגרות, תיקו. בעי מיניה רבא מאביי, בא עליה ונתארסה מהו? א”ל מי כתיב ‘ונתן לאבי הנערה אשר לא ארוסה’? ולטעמיך, הא דתניא ‘בא עליה ונשאת לעצמה’, מי כתיב ‘ונתן לאבי הנערה אשר לא נשואה’? הכי השתא, התם הואיל ובגרות מוציאה מרשות אב ונישואין מוציאין מרשות אב, מה בגרות בא עליה ובגרה לעצמה אף נישואין בא עליה ונשאת לעצמה; אלא אירוסין, מי קא מפקי מרשותא דאב לגמרי? הא תנן ‘נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין לה נדריה’!: מתני’. המפתה נותן שלשה דברים, והאונס ארבעה. המפתה נותן בושת ופגם וקנס, מוסיף עליו אונס שנותן את הצער. מה בין אונס למפתה? האונס נותן את הצער והמפתה אינו נותן את הצער; האונס נותן מיד והמפתה לכשיוציא; האונס שותה בעציצו והמפתה אם רצה להוציא מוציא. כיצד שותה בעציצו? אפילו היא חיגרת, אפי’ היא סומא, ואפילו היא מוכת שחין. נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבא בישראל – אינו רשאי לקיימה, שנאמר (דברים כב יט/כט) ‘ולו תהיה לאשה’ – אשה הראויה לו: גמ’. צער דמאי? אמר אבוה דשמואל, צער שחבטה על גבי קרקע. מתקיף לה רבי זירא, אלא מעתה חבטה על גבי שיראין הכי נמי דפטור? וכי תימא הכי נמי, והתניא ‘ר’ שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אונס אינו משלם את הצער מפני
עמוד ב
שסופה להצטער תחת בעלה, אמרו לו אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון’? אלא אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, צער של פיסוק הרגלים, וכן הוא אומר (יחזקאל טז כה) ‘ותפשקי את רגליך לכל עובר’. אי הכי מפותה נמי? אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, משל דמפותה למה הדבר דומה? לאדם שאמר לחבירו קרע שיראין שלי והפטר. שלי? דאבוה נינהו! אלא אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער. והא קא חזינן דאית לה? אמר אביי, אמרה לי אם, כמיא חמימי על רישיה דקרחא. רבא אמר, אמרה לי בת רב חסדא, כי ריבדא דכוסילתא. רב פפא אמר, אמרה לי בת אבא סוראה, כי נהמא אקושא בחינכי: האונס נותן מיד המפתה לכשיוציא וכו’: ‘לכשיוציא’? אשתו היא! אמר אביי, אימא ‘לכשלא יכנוס’. תניא נמי הכי, ‘אע”פ שאמרו המפתה נותן לכשלא יכנוס, בושת ופגם נותן מיד, ואחד האונס ואחד המפתה בין היא ובין אביה יכולין לעכב’. בשלמא מפותה, כתיב (שמות כב טז) ‘אם מאן ימאן אביה’, אין לי אלא אביה, היא עצמה מנין? תלמוד לומר ‘ימאן’ מכל מקום. אלא אונס, בשלמא איהי כתיב (דברים כב) ‘ולו תהיה’ – מדעתה, אלא אביה מנלן? אמר אביי, שלא יהא חוטא נשכר. רבא אמר, ק”ו; ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד – בין היא ובין אביה יכולין לעכב, אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה לא כל שכן? רבא לא אמר כאביי, כיון דקא משלם קנס לאו חוטא נשכר הוא. אביי לא אמר כרבא, מפתה דאיהו מצי מעכב – אביה נמי מצי מעכב, אונס דאיהו לא מצי מעכב – אביה נמי לא מצי מעכב. תניא אידך, ‘אע”פ שאמרו אונס נותן מיד, כשיוציא הוא אין לה עליו כלום’. ‘כשיוציא’? מי מצי מפיק לה? אימא ‘כשתצא היא אין לה עליו כלום’. ‘מת – יצא כסף קנסה בכתובתה, רבי יוסי ברבי יהודה אומר יש לה כתובה מנה’. במאי קמיפלגי? רבנן סברי, טעמא מאי תקינו רבנן כתובה? כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, והא לא מצי מפיק לה. ורבי יוסי ברבי יהודה סבר, הא נמי מצער לה עד דאמרה היא לא בעינא לך: אונס שותה בעציצו: אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי, מכדי מיגמר גמרי מהדדי,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
