לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232911
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233022
כתובות דף לז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
וסבר רבי יהודה בקדושתה קיימא? והתניא ‘הגיורת שנתגיירה וראתה דם – ר’ יהודה אומר דיה שעתה, ר’ יוסי אומר הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה; לפקידה וצריכה להמתין ג’ חדשים דברי ר’ יהודה, ר’ יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד’? א”ל, גיורת אשבויה קא רמית? גיורת לא מנטרא נפשה, שבויה מנטרא נפשה. ורמי שבויה אשבויה, דתניא, ‘הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות ג’ שנים ויום אחד – צריכות להמתין ג’ חדשים דברי ר’ יהודה, ר’ יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד’? אשתיק. א”ל, מידי שמיע לך בהא? אמר ליה, הכי אמר רב ששת, שראוה שנבעלה. א”ה מאי טעמא דר’ יוסי? אמר רבה, קסבר ר’ יוסי אשה מזנה משמשת במוך שלא תתעבר. בשלמא גיורת – כיון דדעתה לאיגיורי מנטרא נפשה, שבויה נמי – דלא ידעה היכא ממטו לה, שפחה נמי – דשמעה מפי מרה, אלא יוצאה בשן ועין מאי איכא למימר? וכי תימא כל ממילא לא א”ר יוסי, הרי אנוסה ומפותה דממילא, ותניא ‘אנוסה ומפותה צריכות להמתין ג’ חדשים דברי ר’ יהודה, ר’ יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד’? אלא אמר רבה, קסבר ר’ יוסי אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר. ואידך? חיישי’ שמא לא נהפכה יפה יפה: שנא’ (שמות כא כב) ולא יהיה אסון ענוש יענש וכו’: והא מהכא נפקא? מהתם נפקא – (דברים כה ב) ‘כדי רשעתו’ – משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות? חדא במיתה וממון וחדא במלקות וממון. וצריכא, דאי אשמעינן מיתה וממון – משום דאיכא איבוד נשמה, אבל מלקות וממון דליכא איבוד נשמה אימא לא; ואי אשמעינן מלקות וממון – משום דלא חמיר איסוריה, אבל מיתה וממון דחמיר איסוריה אימא לא, צריכא. ולרבי מאיר דאמר לוקה ומשלם, תרתי למה לי? חדא במיתה וממון
עמוד ב
וחדא במיתה ומלקות. וצריכא, דאי אשמעינן מיתה וממון – משום דחדא בגופיה וחדא בממוניה לא עבדינן, אבל במיתה ומלקות דאידי ואידי בגופיה אימא מיתה אריכתא היא ונעביד ביה; ואי אשמעינן מיתה ומלקות – דתרתי בגופיה לא עבדינן, אבל מיתה וממון דחדא בגופיה וחדא בממוניה אימא נעביד ביה, צריכא. (במדבר לה לא) ‘ולא תקחו כופר לנפש רוצח’ למה לי? דאמר רחמנא לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה מקטלא. (במדבר לה לב) ‘לא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו’ למה לי? דאמר רחמנא לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה מן גלות. ותרי קראי למה לי? חד בשוגג וחד במזיד. וצריכי, דאי אשמעינן מזיד – משום דחמיר איסוריה, אבל שוגג דלא חמיר איסוריה אימא לא; ואי אשמעינן שוגג – משום דליכא איבוד נשמה, אבל מזיד דאיכא איבוד נשמה אימא לא, צריכא. (במדבר לה לג) ‘ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו’ למה לי? מבעי ליה לכדתניא, ‘מנין שאם נתערפה עגלה ואח”כ נמצא ההורג, מנין שאין פוטרין אותו? שנאמר ‘ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה’ וגו”. (דברים כא ט) ‘ואתה תבער הדם הנקי מקרבך’ למה לי? מיבעי ליה לכדתניא, ‘מנין למומתים בסייף שהוא מן הצואר? ת”ל ‘ואתה תבער הדם הנקי מקרבך’ – הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה, מה להלן מן הצואר אף שופכי דמים מן הצואר’. אי מה להלן בקופיץ וממול עורף, אף כאן בקופיץ וממול עורף? אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, אמר קרא (ויקרא יט יח) ‘ואהבת לרעך כמוך’ – ברור לו מיתה יפה. (ויקרא כז כט) ‘כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה’ למה לי? מיבעי ליה לכדתניא, ‘מנין ליוצא ליהרג ואמר אחד ערכו עלי, מנין שלא אמר כלום? שנאמר ‘כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה’; יכול אף קודם שנגמר דינו כן? ת”ל ‘מן האדם’ – ולא כל האדם’. ולרבי חנניא בן עקביא דאמר נערך מפני שדמיו קצובין, האי ‘כל חרם’ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדתניא, ‘רבי ישמעאל בנו של ר’ יוחנן בן ברוקה אומר, לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להן, שנאמר (שמות כא ל) ‘אם כופר יושת עליו’, יכול אף בידי אדם כן? ת”ל ‘חרם מן האדם לא יפדה’, ואין לי אלא מיתות חמורות שלא ניתנה שגגתן לכפרה, מיתות קלות שניתנה שגגתן לכפרה מנין? ת”ל ‘כל חרם”. ולא ממילא מ’לא תקחו כופר’ שמעת מינה לא תשקול ממונא מיניה ותיפטריה, ‘כל חרם’ ל”ל? אמר רמי בר חמא, איצטריך, ס”ד אמינא
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
