לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232901
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233012
כתובות דף כז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הורהנה – אין, נחבשה – לא! הוא הדין אפילו נחבשה, ומעשה שהיה כך היה. איכא דאמרי, אמר רבא, אף אנן נמי תנינא, ‘העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה באשקלון, וריחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים עליה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו חכמים, אם אתם מאמינים שהורהנה – האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה – אל תאמינו שהורהנה’; והא אשקלון דעל ידי ממון הוה, וטעמא דעדים מעידין אותה, הא אין עדים מעידין אותה – לא! מאי לאו לא שנא הורהנה ולא שנא נחבשה? לא, הורהנה שאני. איכא דרמי לה מירמא, תנן, ‘על ידי ממון מותרת לבעלה’, ורמינהו ‘העיד רבי יוסי’ כו’; והא אשקלון דע”י ממון, וקתני טעמא דעדים מעידים אותה, הא אין עדים מעידין אותה – לא! ומשני, אמר רב שמואל בר רב יצחק, לא קשיא, כאן שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים, כאן שיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן: על ידי נפשות אסורה וכו’: אמר רב כגון נשי גנבי, ולוי אמר כגון אשתו של בן דונאי. אמר חזקיה, והוא שנגמר דינן להריגה. ורבי יוחנן אמר, אע”פ שלא נגמר דינן להריגה: מתני’. עיר שכבשוה כרכום – כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות. ואם יש להן עדים, אפילו עבד אפי’ שפחה – הרי אלו נאמנין. ואין נאמן אדם על ידי עצמו: גמ’. ורמינהו, ‘בלשת שבאה לעיר, בשעת שלום – חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות, בשעת מלחמה – אלו ואלו מותרות, לפי שאין פנאי לנסך’? אמר רב מרי, לבעול יש פנאי, לנסך אין פנאי. רבי יצחק בר אלעזר משמיה דחזקיה אמר, כאן בכרכום של אותה מלכות, כאן בכרכום של מלכות אחרת. של אותה מלכות נמי, אי אפשר דלא ערק חד מינייהו? אמר רב יהודה, אמר שמואל, כשמשמרות רואות זו את זו. אי אפשר דלא ניימא פורתא? אמר רבי לוי, כגון דמהדר לה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא. אמר רבי אבא בר זבדא, פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן, חד אמר כאן בכרכום של אותה מלכות כאן בכרכום של מלכות אחרת ולא קשיא ליה ולא מידי, וחד קשיא ליה כל הני ומשני כגון דמהדר ליה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא. אמר רב אידי בר אבין, אמר ר’ יצחק בר אשיאן, אם יש שם מחבואה אחת – מצלת על הכהנות כולן. בעי רבי ירמיה, אינה מחזקת אלא אחת מהו, מי אמרינן כל חדא וחדא היינו הא, או דלמא לא אמרינן? ומאי שנא מ’שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר אם נשאל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו טהורות, שניהם כאחת טמאות; ר’ יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין’, ואמר רבא, ואיתימא ר’ יוחנן, בבת אחת דברי הכל טמאין, בזה אחר זה דברי הכל טהורים, לא נחלקו אלא בבא לישאל עליו ועל חבירו, מר מדמי ליה לבבת אחת ומר מדמי ליה לבזה אחר זה, והכא נמי כיון דשרי להו לכולהו כבת אחת דמי? הכי השתא, התם ודאי איכא טומאה, הכא מי יימר דאיטמי? בעי רב אשי, אמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי מהו? מי אמרינן
עמוד ב
מה לי לשקר, או דלמא לא אמרינן? ומאי שנא מההוא מעשה דההוא גברא דאגר ליה חמרא לחבריה, א”ל לא תיזיל באורחא דנהר פקוד דאיכא מיא, זיל באורחא דנרש דליכא מיא! ואזל איהו באורחא דנהר פקוד ומית חמרא, אתא לקמיה דרבא, א”ל, אין, באורחא דנהר פקוד אזלי, מיהו לא הוו מיא! אמר רבא, מה לי לשקר? אי בעי א”ל באורחא דנרש אזלי, ואמר ליה אביי, מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן! הכי השתא, התם ודאי איכא עדים דאיכא מיא, הכא ודאי איטמי? חששא הוא, ובמקום חששא אמרינן: אם יש עדים אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנין: ואפילו שפחה דידה מהימנא? ורמינהי, ‘לא תתייחד עמו אלא ע”פ עדים ואפילו ע”פ עבד וע”פ שפחה, חוץ משפחתה מפני שלבה גס בשפחתה’? אמר רב פפי, בשבויה הקילו. רב פפא אמר, הא בשפחה דידה, הא בשפחה דידיה. ושפחה דידה לא מהימנא? הא קתני אין אדם מעיד על עצמו, הא שפחה דידה מהימנא! שפחתה נמי כעצמה דמי. רב אשי אמר, הא והא בשפחה דידה, ושפחה מיחזא חזיא ושתקה; התם דשתיקתה מתירתה – לא מהימנא, הכא דשתיקתה אוסרתה – מהימנא. השתא נמי אתיא ומשקרא? תרתי לא עבדה. כי הא דמרי בר איסק, ואמרי לה חנא בר איסק, אתא ליה אחא מבי חוזאה, א”ל פלוג לי בנכסי דאבא, א”ל לא ידענא לך! אתא לקמיה דרב חסדא, א”ל שפיר קאמר לך, דכתיב (בראשית מב ח) ‘ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו’ – מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן. א”ל, זיל אייתי סהדי דאחוה את. א”ל, אית לי סהדי, ומסתפינו מיניה דגברא אלמא הוא. א”ל לדידיה, זיל אייתינהו את, דלאו אחוך הוא. א”ל, דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה! א”ל, הכי דאיננא לך ולכולהו אלמי חברך. השתא נמי אתו ומשקרי? תרתי לא עבדי. לימא כתנאי, ‘זו עדות איש ואשה תינוק ותינוקת אביה ואמה ואחיה ואחותה, אבל לא בנה ובתה, לא עבדה ושפחתה’, ותניא אידך ‘הכל נאמנין להעיד חוץ מהימנה ובעלה’? דרב פפי ודרב אשי תנאי היא, דרב פפא [מי] לימא תנאי היא? אמר לך רב פפא, כי תניא ההיא במסיחה לפי תומה. כי הא דכי אתא רב דימי אמר רב חנן קרטיגנאה משתעי, מעשה בא לפני רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה רבי יהושע בן לוי מישתעי מעשה בא לפני רבי, באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו, ואמר, אני ואמי נשבינו לבין העובדי כוכבים, יצאתי לשאוב מים דעתי על אמי, ללקט עצים דעתי על אמי, והשיאה ר’ לכהונה על פיו: מתני’. אמר ר’ זכריה בן הקצב – המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו! אמרו לו, אין אדם מעיד על עצמו: גמ’. תנא, ‘ואעפ”כ ייחד לה בית בחצרו, וכשהיא יוצאה – יוצאה בראש בניה, וכשהיא נכנסת – נכנסת בסוף בניה’. [חסר מעט בסוף הדף עקב מגבלות מקום]
1 במאי 2023
אין תגובות
