לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232898
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233009
כתובות דף כד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
– אימא לא; ואי אשמעינן הני תרתי – משום דממונא, אבל אשת איש דאיסורא – אימא לא. ‘נשביתי וטהורה אני’ למה לי? משום דקא בעי למיתני ‘ואם משנשאת באו עדים הרי זו לא תצא’. הניחא למאן דמתני לה אסיפא, אלא למאן דמתני לה ארישא מאי איכא למימר? משום דקא בעי למיתני ‘שתי נשים שנשבו’. ו’שתי נשים שנשבו’ למה לי? מהו דתימא ניחוש לגומלין, קמשמע לן. ‘וכן שני אנשים’ למה לי? משום דקא בעי למיתני פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. ת”ר, אני כהן וחברי כהן – נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה, עד שיהו ג’, שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה. רבי יהודה אומר, אף אינו נאמן להאכילו בתרומה, עד שיהו שלשה, שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה. למימרא דרבי יהודה חייש לגומלין, ורבנן לא חיישי לגומלין, והא איפכא שמעינן להו, דתנן ‘החמרין שנכנסו לעיר ואמר אחד מהן שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן – אינו נאמן, רבי יהודה אומר נאמן’? אמר רב אדא בר אהבה, אמר רב, מוחלפת השיטה. אביי אמר, לעולם לא תיפוך; בדמאי הקילו, רוב עמי הארץ מעשרין הן. אמר רבא, דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא? אלא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנינן; דרבנן אדרבנן לא קשיא, כדאמר רבי חמא בר עוקבא בשכלי אומנותו בידו,
עמוד ב
הכא נמי בשכלי אומנותו בידו. והיכא אתמר דרבי חמא בר עוקבא? אהא דתנן ‘הקדר שהניח קדירותיו וירד לשתות (מים מן היאור), הפנימיות טהורות והחיצונות טמאות’, והתניא ‘אלו ואלו טמאות’? אמר רבי חמא בר עוקבא, בשכלי אומנותו בידו, מפני שיד הכל ממשמשת בהן. והתניא ‘אלו ואלו טהורות’? א”ר חמא בר עוקבא, בשאין כלי אומנותו בידו. ואלא הא דתנן ‘הפנימיות טהורות והחיצונות טמאות’, היכי משכחת לה? דסמיכא לרשות הרבים, ומשום חיפופי רשות הרבים. ואיבעית אימא, ר’ יהודה ורבנן במעלין מתרומה ליוחסין קמיפלגי. איבעיא להו, מהו להעלות משטרות ליוחסין? היכי דמי? אילימא דכתיב ביה ‘אני פלוני כהן חתמתי עד’, מאן קא מסהיד עילויה? לא צריכא דכתיב ביה ‘אני פלוני כהן לויתי מנה מפלוני’, וחתימו סהדי; מאי, אמנה שבשטר קא מסהדי, או דלמא אכולה מילתא קא מסהדי? רב הונא ורב חסדא, חד אמר מעלין, וחד אמר אין מעלין. איבעיא להו, מהו להעלות מנשיאות כפים ליוחסין? תיבעי למ”ד מעלין מתרומה ליוחסין ותיבעי למ”ד אין מעלין; תיבעי למ”ד מעלין – הני מילי תרומה דעון מיתה היא, אבל נשיאות כפים דאיסור עשה – לא, או דלמא לא שנא? תיבעי למ”ד אין מעלין – הני מילי תרומה דמיתאכלא בצנעא, אבל נשיאות כפים דבפרהסיא – אי לאו כהן הוא כולי האי לא מחציף אינש נפשיה, או דלמא לא שנא? רב חסדא ורבי אבינא, חד אמר מעלין, וחד אמר אין מעלין. א”ל רב נחמן בר יצחק לרבא, מהו להעלות מנשיאות כפים ליוחסין? א”ל, פלוגתא דרב חסדא ורבי אבינא. הלכתא מאי? א”ל, אנא מתניתא ידענא, דתניא, ‘ר’ יוסי אומר, גדולה חזקה, שנאמר ‘ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזילי אשר לקח מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא על שמם אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהונה ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים’ – אמר להם, הרי אתם בחזקתכם; במה הייתם אוכלים בגולה? בקדשי הגבול, אף כאן בקדשי הגבול’; ואי סלקא דעתך מעלין מנשיאות כפים ליוחסין, הני כיון דפרסי ידייהו אתי לאסוקינהו? שאני הכא, דריע חזקייהו. דאי לא תימא הכי, למאן דאמר מעלין מתרומה ליוחסין, כיון דאכלי בתרומה אתי לאסוקינהו? אלא לאו משום דריע חזקייהו.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
