לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228811
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228690
יבמות דף צח
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הא איסורא איכא? ה”ה דאפילו איסורא נמי ליכא, ואיידי דבעי למיתני סיפא ‘אבל חייבין’, תנא נמי רישא ‘אין חייבין’. אמר רבא, הא דאמור רבנן אין אב למצרי, לא תימא משום דשטופי בזמה דלא ידיע, אבל ידיע חיישינן, אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן, דהא שני אחין תאומים דטפה אחת היה ונחלקה לשתים, וקתני סיפא ‘לא חולצין ולא מייבמין’, ש”מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה, דכתיב (יחזקאל כג כ) ‘בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם’. ת”ש, דאמר רבי יוסי, מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו, ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין אישות לגר; ואלא גר דקדיש ה”נ לא תפסי בה קדושין? אלא אימא ‘אין איסור אשת אח לגר’, מאי לאו דנסבא אח כשהוא גר? לא דנסבא כשהוא עובד כוכבים. כשהוא עובד כוכבים מאי למימרא? מהו דתימא ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר, קמ”ל. ת”ש, דאמר בן יאסיין, כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו, אמרתי לו, בני, מי הרשך? אמר לי, הרי אשה ושבעה בניה, על ספסל זה ישב ר’ עקיבא ואמר שני דברים, גר נושא אשת אחיו מאמו, ואמר (יונה ג א) ‘ויהי דבר ה’ אל יונה שנית לאמר’ – שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו שכינה; קתני מיהת ‘גר נושא אשת אחיו מאמו’, מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר? לא, דנסבא כשהוא עובד כוכבים. מאי למימרא? מהו דתימא נגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר, קמ”ל. ומי מהימן? והאמר ר’ אבא, אמר רב הונא, אמר רב, כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא – אם קודם מעשה אמרה שומעין לו, ואם לאו אין שומעין לו? איבעית אימא מורה ובא היה, ואיבעית אימא משום דקאמר ‘הרי אשה ושבעה בניה’, ואיבעית אימא שאני הכא דקאמר מעשה אחרינא בהדה. אמר מר, ‘ויהי דבר ה’ אל יונה שנית לאמר’, שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו. והא כתיב (מלכים ב יד כה) ‘הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה’ אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא’? אמר רבינא, על עסקי נינוה קאמר. רב נחמן בר יצחק אמר, הכי קאמר, כדבר ה’ אשר דבר ביד עבדו הנביא, כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה. ת”ש, ‘גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה – יש לו שאר האם ואין לו שאר האב; כיצד? נשא אחותו מן האם – יוציא, מן האב – יקיים, אחות האב מן האם – יוציא,
עמוד ב
מן האב – יקיים, אחות האם מן האם – יוציא, מן האב – רבי מאיר אומר יוציא וחכמים אומרים יקיים, שהיה רבי מאיר אומר, כל ערוה שהיא משום שאר האם – יוציא, משום האב – יקיים, ומותר באשת אחיו מאמו ובאשת אחי אביו, ושאר כל העריות מותרות לו’, לאיתויי אשת האב, נשא אשה ובתה – כונס אחת ומוציא אחת, לכתחלה לא יכנוס, מתה אשתו – מותר בחמותו, ואיכא דתני אסור בחמותו; קתני מיהת ‘מותר באשת אחיו’, מאי לאו דנסבה אחיו כשהוא גר? לא, דנסבה כשהוא עובד כוכבים. מאי למימרא? מהו דתימא ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר, קמ”ל. אמר מר, ‘נשא אשה ובתה – כונס אחת ומוציא אחת; לכתחלה לא יכנוס’. השתא אפוקי מפיק, לכתחלה מיבעיא? התם קאי, והכי קאמר, הך דאמור רבנן יקיים, לכתחלה לא יכנוס, מתה אשתו מותר בחמותו. ואיכא דתני, אסור בחמותו, חדא כר’ ישמעאל וחדא כר’ עקיבא, מאן דאסר כר’ ישמעאל דאמר חמותו לאחר מיתה באיסורא קיימא וגבי גר גזרו ביה רבנן, ומאן דשרי כרבי עקיבא דאמר חמותו לאחר מיתה קלש ליה איסורא וגבי גר לא גזרו ביה רבנן: מתני’. חמש נשים שנתערבו ולדותיהן, הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו, ארבעה חולצין לאחת, ואחד מייבם אותה. הוא ושלשה חולצין לאחת, ואחד מייבם. נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת: גמ’. ודוקא מיחלץ והדר יבומי, אבל יבומי ברישא לא, דקפגע ביבמה לשוק. מאי ‘הוא ושלשה חולצין לאחת’? דלא תימא ליבמינהו חד לכולהו, אלא כל חד וחד מייבם חדא, דלמא מתרמיא ליה דידיה. ‘מקצתן אחין ומקצתן שאין אחין – האחין חולצין, ושאין אחין מייבמין’. מאי קאמר? אמר רב ספרא, הכי קאמר, מקצתן אחין מן האב ומקצתן אחין מן האם – אחין מן האם חולצין ואחין מן האב מייבמין. ‘מקצתן כהנים ומקצתן שאינן כהנים – כהנים חולצין שאינן כהנים מייבמין. מקצתן כהנים ומקצתן אחין מן האם – אלו ואלו חולצין ולא מייבמין’.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
