לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228773
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228652
יבמות דף ס
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
שאין משלם קנס במפותה. אזל רב גביהה מבי כתיל, אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי; אמר ליה, והא רב ור’ יוחנן דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי, אלמא סופה להיות בוגרת תחתיו, סופה להיות מוכת עץ תחתיו, הכא נמי סופה להיות בעולה תחתיו? קשיא: אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא ואם נשא ר’ אלעזר בן יעקב אומר הולד חלל וחכמים אומרים הולד כשר: אמר רב הונא, אמר רב, הלכה כר’ אליעזר בן יעקב. וכן אמר רב גידל, אמר רב, הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. איכא דאמרי, אמר רב הונא, אמר רב, מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב? סבר לה כרבי אלעזר. ומי סבר לה כותיה? והא קיימא לן משנת ר’ אליעזר בן יעקב קב ונקי, ואילו בהא אמר רב עמרם אמר רב אין הלכה כרבי אלעזר? קשיא. רב אשי אמר, ביש חלל מחייבי עשה קמיפלגי; רבי אליעזר בן יעקב סבר יש חלל מחייבי עשה, ורבנן סברי אין חלל מחייבי עשה. מ”ט דראב”י? דכתיב (ויקרא כא יד) ‘אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה’ וגו’, וכתיב ‘ולא יחלל זרעו בעמיו’ אכולהו. ורבנן? ‘אלה’ הפסיק הענין. ורבי אליעזר בן יעקב אמר, ‘אלה’ למעוטי נדה. כמאן אזלא הא דתניא ‘מאלה אתה עושה חלל ואי אתה עושה חלל מנדה’? כמאן? כרבי אליעזר בן יעקב. ורבי אליעזר בן יעקב, נכתביה ל’אלה’ לבסוף? קשיא. תנו רבנן, אחותו ארוסה, רבי מאיר ור’ יהודה אומרים מטמא לה, רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין מטמא לה. אנוסה ומפותה – ד”ה אין מטמא לה. ומוכת עץ – אין מטמא לה, דברי ר’ שמעון, שהיה ר’ שמעון אומר, ראויה לכ”ג – מטמא לה, שאין ראויה לכ”ג – אין מטמא לה. ובוגרת – מטמא לה, דברי כל אדם. מאי טעמא דר”מ ור’ יהודה? דדרשי הכי, (ויקרא כא ג) ‘ולאחותו הבתולה’ – פרט לאנוסה ומפותה, יכול שאני מוציא אף מוכת עץ? ת”ל (ויקרא כא ג) ‘אשר לא היתה לאיש’ – מי שהוייתה על ידי איש, יצאה זו שאין הוייתה על ידי איש, ‘הקרובה’ – לרבות הארוסה, ‘אליו’ – לרבות הבוגרת. הא למה לי קרא? והאמר רבי מאיר, ‘בתולה’ אפילו מקצת בתולה משמע? איצטריך, סלקא דעתך אמינא נילף ‘בתולה’ ‘בתולה’ מהתם, מה להלן נערה אף כאן נמי נערה, קא משמע לן. ורבי יוסי ורבי שמעון מאי טעמייהו? דרשי הכי, ‘ולאחותו הבתולה’ – פרט לאנוסה ומפותה ומוכת עץ, ‘אשר לא היתה’ – פרט לארוסה, ‘הקרובה’ – לרבות ארוסה שנתגרשה, ‘אליו’ – לרבות את הבוגרת. ‘הקרובה’ לרבות ארוסה שנתגרשה?
עמוד ב
והא אמר רבי שמעון ראויה לכהן גדול מטמא לה שאין ראויה לכהן גדול אין מטמא לה? שאני התם דרבי רחמנא ‘קרובה’. א”ה מוכת עץ נמי?[ [רבי] קרובה? אחת ולא שתים. ומה ראית? הא אתעביד בה מעשה, הא לא אתעביד בה מעשה. ורבי יוסי, מדשבקיה לבר זוגיה, מכלל דבמוכת עץ כרבי מאיר סבירא ליה; מנא ליה? מ’לא היתה לאיש’. והא אפיקתיה? חד מ’לא היתה’, וחד מ’לאיש’. ‘אליו’ לרבות הבוגרת? והא אמר ר’ שמעון ‘בתולה’ בתולה שלימה משמע? טעמא דידיה נמי התם, מהכא, דדריש הכי מד’אליו’ לרבות הבוגרת, מכלל ד’בתולה’ – בתולה שלימה משמע. תניא ר’ שמעון בן יוחי אומר, גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד – כשירה לכהונה, שנאמר (במדבר לא יח) ‘וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם’; והרי פנחס עמהם! ורבנן? לעבדים ולשפחות. אי הכי בת שלש שנים ויום אחד נמי? כדרב הונא, דרב הונא רמי, כתיב (במדבר לא יז) ‘כל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו’, הא אינה יודעת – קיימו, מכלל דהטף בין ידעו בין לא ידעו קיימו, וכתיב (במדבר לא יח) ‘וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם’, הא ידעי – הרוגו? הוי אומר, בראויה ליבעל הכתוב מדבר. תניא נמי הכי, ”וכל אשה יודעת איש’ – בראויה ליבעל הכתוב מדבר; אתה אומר בראויה ליבעל, או אינו אלא נבעלה ממש? כשהוא אומר ‘וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר’, הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב מדבר’. מנא ידעי? אמר רב הונא בר ביזנא, אמר ר’ שמעון חסידא, העבירום לפני הציץ; כל שפניה מוריקות – בידוע שהיא ראויה ליבעל, כל שאין פניה מוריקות – בידוע שאינה ראויה ליבעל. אמר רב נחמן, סימן לעבירה הדרוקן. כיוצא בדבר אתה אומר (שופטים כא יב) ‘וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר’; מנא ידעי? אמר רב כהנא, הושיבום על פי חבית של יין; בעולה – ריחה נודף, בתולה – אין ריחה נודף. ונעברינהו לפני ציץ? אמר רב כהנא בריה דרב נתן, (שמות כח לח) ‘לרצון להם’ כתיב; ‘לרצון’ ולא לפורענות. אי הכי במדין נמי? אמר רב אשי, ‘להם’ כתיב; ‘להם לרצון’ ולא לפורענות, ולעובדי כוכבים אפילו לפורענות. אמר רבי יעקב בר אידי, אמר רבי יהושע בן לוי, הלכה כרבי שמעון בן יוחאי. אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי, בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך? מאי כללא, דאמר ר’ יהושע בן לוי, עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער, ושגר רבי את רבי רומנוס ובדקה, ומצא בה בת גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, והכשירה רבי לכהונה. אמר ליה, בפירוש שמיע לי. ואי מכללא מאי? דלמא שאני התם הואיל ואנסיב אנסיב, דהא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו, בוגרת ומוכת עץ לא ישא, ואם נשא נשוי. הכי השתא; בשלמא התם, סופה להיות בוגרת תחתיו, סופה להיות בעולה תחתיו, הכא סופה להיות זונה תחתיו? רב ספרא מתני לה מכללא, וקשיא ליה, ומשני ליה הכי. ההוא כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, אמר ליה ר”נ בר יצחק, מאי האי? אמר ליה, דאמר רבי יעקב בר אידי, אמר ר’ יהושע בן לוי, הלכה כר”ש בן יוחאי! אמר ליה, זיל אפיק, ואי לא – מפיקנא לך ר’ יעקב בר אידי מאונך. תניא, וכן היה ר”ש בן יוחאי אומר,
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
