לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228765
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228644
יבמות דף נב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
האי גט אחר גט הוא? אמר רב יהודה, הכי קאמר, גט אחר הגט ומאמר אחר מאמר – כדאמרן; יבם אחד ויבמה אחת, כיצד התרתן? עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט – צריכה הימנו חליצה: עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה: לימא מסייע ליה לרב הונא, דאמר רב הונא, מצות יבמה מקדש ואח”כ בועל? אימא ‘אף זה כמצותה’. פשיטא! סד”א, כיון דאמר מר ‘העושה מאמר ביבמתו – פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת ארוסין ונשואין’, אימא לאו מצוה קעביד, קמ”ל. גופא, אמר רב הונא, מצות יבמין – מקדש ואחר כך בועל, ואם בעל ועשה מאמר – קנה. ‘אם בעל ועשה מאמר’? פשיטא, דהא קניה בביאה! אלא אימא, אם בעל בלא מאמר – קנה. והתניא ‘לוקה מכת מרדות’? מדרבנן, דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה, ומאן דמקדש בשוקא, ומאן דמקדש בלא שדוכי, ומאן דמבטל גיטא, ומאן דמסר מודעא אגיטא, ומאן דפקיר שליחא דרבנן, ומאן דשהי שמתא דרבנן עליה תלתין יומין ולא אתי לבי דינא ותבע לשמתיה, ועל חתנא דדאיר בבי חמוהי; דדאיר – אין, דחליף – לא? והא ההוא דחליף אבבא דבי חמוהי, ונגדיה רב ששת? ההוא מידם הוה דיים מחמתיה. נהרדעי אמרי, בכולהו לא מנגיד רב אלא למקדש בביאה ובלא שדוכי. ואיכא דאמרי, אפילו בשדוכי נמי, משום פריצותא. ת”ר, כיצד מאמר? נתן לה כסף או שוה כסף, ובשטר כיצד? בשטר כיצד? כדאמרן ‘כתב לה על הנייר או על החרס אע”פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי’? אמר אביי, ה”ק, שטר כתובת יבמין כיצד? כתב לה, ‘אנא פלוני בר פלוני קבילית ית פלונית יבמתי עלי לזון ולפרנסה כראוי, ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון’. ואי לית לה מראשון – תקינו לה רבנן משני, כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. בעא מיניה אביי מרבה, נתן לה גט ואמר ‘הרי את מגורשת הימני ואי את מותרת לכל אדם’ מהו? גט יבמה דרבנן הוא; גט דמהני באשת איש – מהני ביבמה, גט דלא מהני באשת איש – לא מהני ביבמה, או דלמא אתי לאחלופי בגיטא? [א”ל, חיישינן דלמא אתי לאחלופי בגיטא]. מתקיף לה רבה בר חנן, אלא מעתה יהיב לה ניירא בעלמא – ה”נ דפסלה? א”ל, התם לא פסיל בכהונה, הכא קפסיל בכהונה, דתניא (ויקרא כא ז) ”ואשה גרושה מאישה לא יקחו’ – אפילו לא נתגרשה אלא מאישה לא יקחו, והיינו ריח הגט שפוסל בכהונה’. אמר רמי בר חמא, הרי אמרו, אמר אחד ללבלר ‘כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה’ – הרי זה גט, מפני שבידו לגרשה,
עמוד ב
ולאשה בעלמא אין גט, מפני שאין בידו לגרשה; בעי רמי בר חמא, ליבמתו מהו? כיון דאגידא ביה – כארוסתו דמיא, או דלמא כיון דלא עבד בה מאמר – לא? תיקו. בעי רב חנניה, כתב גט לזיקתו ולא למאמרו, למאמרו ולא לזיקתו, מהו? מאמר עילוי זיקה קא רמי, והוה ליה כמגרש חצי אשה, והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום, או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי? ותפשוט ליה מדרבא, דאמר רבא, נתן גט למאמרו – הותרה צרתה? לרבא פשיטא ליה, לרב חנניה מיבעיא ליה. מאי? תיקו: חלץ ועשה מאמר: אמר רב יהודה, אמר רב, זו דברי ר’ עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל חכ”א, יש אחר חליצה כלום. ומי מצית מוקמת לה כרבי עקיבא? והא קתני רישא ‘נתן גט ועשה מאמר – צריכה גט וחליצה’, ואי רבי עקיבא, כיון דיהב לה גט – מי מהני בה מאמר? והתניא, ‘רבי עקיבא אומר, מנין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית? שנאמר (דברים כד ד) ‘לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה’ – אחר שילוח’? אמר רב אשי, גט יבמין מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא? תניא נמי הכי, ‘אמר רבי, אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי ר’ עקיבא שהיה עושה חלוצה כערוה, אבל חכמים אומרים, יש אחר חליצה כלום; ואני אומר, אימתי? בזמן שקדשה לשום אישות, אבל קדשה לשום יבמות – אין אחר חליצה כלום’. תניא אידך, ‘החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, רבי אומר, אם קדשה לשום אישות – צריכה הימנו גט, לשום יבמות – אין צריכה הימנו גט, וחכמים אומרים, בין שקדשה לשום אישות בין שקדשה לשום יבמות – צריכה הימנו גט’. אמר רב יוסף, מ”ט דרבי? עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן, דלא קני. א”ל אביי, מי דמי? התם לא קא מכוין למיקני, הכא קא מכוין למיקני! הא לא דמיא אלא לעודר בנכסי גר זה וכסבור של גר אחר הוא, דקני! אלא אמר אביי, הכא במאי עסקינן? כגון דאמר לה ‘התקדשי לי במאמר יבמין’; רבי סבר, מאמר עילוי זיקה קא רמי, ואתאי חליצה אפקעתה לזיקה, ורבנן סברי, האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי; מעיקרא אילו אמר לה ‘התקדשי לי במאמר יבמין’, מי לא מהני? השתא נמי מהני. רבא אמר, אי דאמר לה ‘במאמר יבמין’ – כולי עלמא לא פליגי דמהניא, והכא במאי עסקינן? כגון דאמר לה ‘התקדשי לי בזיקת יבמין’, רבי סבר
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
