לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228743
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228622
יבמות דף ל
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מתני’. שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת – הראשונה יוצאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת – נכרית חולצת ולא מתייבמת: גמ’. טעמא דעבד בה מאמר, הא לא עבד בה מאמר – נכרית יבומי נמי מייבמה. אמר רב נחמן, זאת אומרת אין זיקה, ואפילו בחד אחא: מתני’. שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת – הראשונה יוצאת משום אחות אשה, ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת – נכרית חולצת ולא מתייבמת: גמ’. הא תו למה לי? היינו הך! השתא, ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית – אמרת נכרית אסורה, הכא דנכרית הויא צרה לאחות אשה – לא כ”ש? תנא הך תנא ברישא, והך חזיא להתירא ושריא, והדר חזיא לאיסורא, ואיידי דחביבה ליה אקדמה, ומשנה לא זזה ממקומה: מתני’. שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומתה אשתו של שני ואח”כ מת נשוי נכרית – הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת: גמ’. אמר רב יהודה, אמר רב, כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה (דברים כה ה) ‘יבמה יבא עליה’, הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה. מאי קמ”ל? תנינא ‘הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת’! מהו דתימא, הני מילי היכא דלא איחזיא לה בנפילה ראשונה, אבל היכא דאיחזיא לה בנפילה ראשונה] אימא תישתרי, קמ”ל. הא נמי תנינא, ‘שני אחין נשואים שתי אחיות, מת אחד מהם ואח”כ מתה אשתו של שני – הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת’! מהו דתימא התם הוא דאידחי לה מהאי ביתא לגמרי, אבל הכא דלא אידחי לה מהאי ביתא לגמרי, אימא מיגו דחזיא להאי נשוי נכרית חזיא נמי להאי, קמ”ל: מתני’. שלשה אחים, שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת – זו היא שאמרו ‘וכולן שמתו או נתגרשו – צרותיהן מותרות’: גמ’. טעמא דגירש ואחר כך מת, אבל מת ואחר כך גירש – אסורה. אמר רב אשי, זאת אומרת, יש זיקה אפילו בתרי אחי. ולרב אשי קשיא דרב נחמן? אמר לך רב אשי, ה”ה דאף על גב דלא עבד בה מאמר – נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה, והא דקתני מאמר, לאפוקי ב”ש דאמרי מאמר קונה
עמוד ב
קנין גמור, קמ”ל דלא כב”ש. ולרב נחמן קשיא דרב אשי? וכ”ת הוא הדין דאפי’ מת ואחר כך גירש צרתה מותרת, אלא ‘זו היא’ למעוטי מאי? למעוטי כנס ואח”כ גירש. הניחא אי סבר לה כרבי ירמיה דאמר תברא מי ששנה זו לא שנה זו, והאי תנא סבר מיתה מפלת והאי תנא סבר נישואין הראשונים מפילים, ‘זו היא’ למעוטי כנס ולבסוף גירש; אלא אי סבר לה כרבא דאמר לעולם חד תנא הוא וזו ואין צ”ל זו קתני, ‘זו היא’ למעוטי מאי? על כרחך כרבי ירמיה סבירא ליה. ולרבא, הניחא אי סבר לה כרב אשי, ‘זו היא’ למעוטי מת בלא גירש, אלא אי סבר לה כרב נחמן, ‘זו היא’ למעוטי מאי? ע”כ כרב אשי סבירא ליה: מתני’. וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק – הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קדושין? זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה, זהו ספק קדושין. ספק גרושין – כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, זהו ספק גרושין: גמ’. ואילו בגרושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני, מאי טעמא? אמר רבה, אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת, ומספק אתה בא לאוסרה, אל תאסרנה מספק. אמר ליה אביי, אי הכי בקדושין נמי נימא אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק? התם לחומרא. האי חומרא דאתי לידי קולא הוא, זימנין דאזיל הוא ומקדש לה לאחותה קדושי ודאי, ואי נמי זימנין דאתא אחר ומקדש לה לדידה קדושי ודאי, וכיון דאסר לה מר לצרה לייבומי, אמרי דקמא קדושין ודבתרא לאו קדושין!
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
