לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228731
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228610
יבמות דף יח
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
הוה אמינא מחיים, אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה, קמ”ל דזיקה בכדי לא פקעה. לימא מסייע ליה, ‘יבמתו שמתה מותר באחותה’, באחותה – אין, באמה – לא? ה”ה דאפי’ באמה, ואיידי דתנא רישא ‘אשתו שמתה מותר באחותה’, דוקא באחותה, אבל באמה לא, דהויא לה איסורא דאורייתא, תנא נמי סיפא ‘מותר באחותה’. מתיב רב הונא בר חייא, ‘עשה בה מאמר ומת – שניה חולצת ולא מתייבמת’; טעמא דעבד בה מאמר, הא לא עבד בה מאמר – שניה נמי יבומי מייבמה, ואי אמרת יש זיקה, הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה? אמר רבה, הוא הדין דאע”ג דלא עבד בה מאמר – שניה מחלץ חלצה יבומי לא מייבמה, והא דקתני מאמר, לאפוקי מב”ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור, קמ”ל. איתיביה אביי, ‘שני אחין בעולם אחד ומת אחד מהן בלא ולד, ועמד השני הזה לעשות מאמר ביבמתו, ולא הספיק לעשות בה מאמר עד שנולד לו אח ומת – הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת’, ואי אמרת יש זיקה, הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה? הא מני ר”מ היא דאמר אין זיקה. ומי סבירא ליה לרבי מאיר אין זיקה? והתנן ‘ארבעה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואין האחיות – הרי אלו חולצות ולא מתייבמות’; ואי ס”ד סבר ר”מ אין זיקה, הני מתרי בתי קאתיין, האי לייבם חדא והאי לייבם חדא? לעולם אין זיקה, משום דקסבר אסור לבטל מצות יבמין, דדלמא אדמייבם חד מיית אידך, וקא בטלת מצות יבמין. ואי אין זיקה תיבטל, דהא ר”ג אמר אין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין, דתנן ‘ר”ג אומר, אם מאנה – מאנה, ואם לא מאנה – תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה’? אמר ליה, דרבן גמליאל אדרבי מאיר קרמית? לא, הכי קאמרינן, ר”מ חייש אפי’ לספיקא, ר”ג אפילו לודאי לא חייש? דלמא מאן דלא חייש – אפי’ לודאי לא חייש, ומאן דחייש – אפי’ לספיקא חייש. א”ל אביי לרב יוסף, הא דרב יהודה – דשמואל היא, דתנן,
עמוד ב
‘שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה, משום ר’ יהודה בן בתירה אמרו, אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך מעשה’, ואמר שמואל, הלכה כר’ יהודה בן בתירה! א”ל, דאי דרב מאי? (א”ל) קשיא דרב אדרב! דלמא אמוראי נינהו ואליבא דרב? כיון דאיתמר משמיה דשמואל בהדיא, ומשמיה דרב כאמוראי, לא שבקינן משמיה דשמואל בהדיא ומוקמינן כאמוראי ואליבא דרב. אמר רב כהנא, אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, אמר, אתון הכי מתניתו לה? אנן בהדיא מתנינן, אמר רב יהודה אמר שמואל שומרת יבם שמתה אסור באמה, אלמא קסבר יש זיקה. ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל, הלכה כרבי יהודה בן בתירה. וצריכי, דאי אשמעינן יש זיקה, ה”א ה”מ בחד, אבל בתרי לא, קמ”ל. ואי אשמעינן הלכה כר’ יהודה בן בתירה, ה”א ה”מ מחיים, אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה, קמ”ל דזיקה בכדי לא פקעה: מתני’. שני אחים, ומת אחד מהן ויבם השני את אשת אחיו ואח”כ נולד להן אח ומת – הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת – השניה חולצת ולא מתייבמת. ר”ש אומר, מייבם לאיזו מהן שירצה, או חולץ לאיזו מהן שירצה: גמ’. אמר רב אושעיא, חלוק היה ר”ש אף בראשונה. ממאי? מדקתני משנה יתירה, בבא דרישא למאן קתני לה? אילימא לרבנן, השתא יבם ולבסוף נולד דכי אשכחה בהתירא אשכחה, אסרי רבנן; נולד ואח”כ יבם מיבעיא? אלא לאו לר”ש איצטריך, ותנא רישא להודיעך כחו דר”ש, ותנא סיפא להודיעך כחן דרבנן. ובדין הוא דנפלוג ר”ש ברישא, אלא נטר להו לרבנן עד דמסיימי למילתייהו, והדר פליג עלייהו. אלא אשת אחיו שלא היה בעולמו, לר”ש היכי משכחת לה? בחד אחא ומית ונולד לו אח. אי נמי, בתרי ולא יבם ולא מית. בשלמא יבם ואח”כ נולד, כי אשכחה בהתירא אשכחה; אלא נולד ואח”כ יבם, מאי טעמא? קסבר יש זיקה, וזיקה ככנוסה דמיא. מתקיף לה רב יוסף, השתא זיקה ומאמר מספקא ליה לר”ש אי ככנוסה דמיא אי לאו ככנוסה דמיא, זיקה לחודה מיבעיא? מאי היא? דתנן, ‘שלשה אחין נשואין שלש נשים נכריות, ומת אחד מהם ועשה בה שני מאמר ומת – הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, שנאמר (דברים כה ה) ‘ומת אחד מהם יבמה יבא עליה’ – מי שעליה זיקת יבם אחד, ולא שעליה זיקת שני יבמין, רבי שמעון אומר, מייבם לאיזהו מהן שירצה חולץ לשניה’; יבומי תרוייהו לא, דדלמא יש זיקה והוו שני יבמות הבאות
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
