🕯️️ הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אהוד יהודה בן ליאורה לוסי ז"ל 🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוסף בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ליאורה לוסי בת דיאמנטינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן פנינה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ברוך בן מסעודה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יחזקאל בן רחל ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ויקטוריה בת טופחה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יהודה בן מרים ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת פנינה בת אסתר ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת ציון בן שרה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן רוז ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת מזל בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת רינה בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת יוכבד בת ויקטוריה ז"ל🕯️️
🕯️️הלימוד באתר מוקדש לעילוי נשמת שמעון בן מיסה ז"ל🕯️️

מסכת יבמות דף יז – 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228730
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228609
יבמות דף יז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
– זו חדייב, ‘נהר גוזן’ – זו גינזק, ‘וערי מדי’ – זו חמדן וחברותיה, ואמרי לה – זו ניהר וחברותיה. חברותיה מאן? אמר שמואל, כרך מושכי חידקי ודומקיא. א”ר יוחנן, וכולן לפסול. כי אמריתה קמיה דשמואל, א”ל, בנך הבא מן ישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה. והאיכא בנות, ואמר רבינא, ש”מ בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך? גמירי, דבנתא דההוא דרא איצטרויי אצטרו. איכא דאמרי, כי אמריתה קמיה דשמואל א”ל, לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורים, שנאמר (הושע ה ז) ‘בה’ בגדו כי בנים זרים ילדו’. יתיב רב יוסף אחוריה דרב כהנא, ויתיב רב כהנא קמיה דרב יהודה, ויתיב וקאמר, עתידין ישראל דעבדי יומא טבא כי חרבי תרמוד. והא חריב? ההיא תמוד הואי. רב אשי אמר, היינו תרמוד היינו תמוד; אכפולי הוא דמכפל – חריב מהאי גיסא אותיב מהאי גיסא, ואי חריב מהאי גיסא אותיב מהאי גיסא. יתיב רב המנונא קמיה דעולא, וקא הוי בשמעתא. אמר, מה גברא ומה גברא, אי לאו דהרפניא מאתיה! אכסיף. א”ל, כסף גלגלתא להיכא יהבת? א”ל, לפום נהרא. א”ל, א”כ מפום נהרא את! מאי הרפניא? אמר ר’ זירא, הר שהכל פונין בו. במתניתא תנא, כל שאין מכיר משפחתו ושבטו – נפנה לשם. אמר רבא, והיא עמוקה משאול, שנאמר (הושע יג יד) ‘מיד שאול אפדם ממות אגאלם’, ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא. פסולי דהרפניא משום פסולי דמישון, ופסולי דמישון משום פסולי דתרמוד, פסולי דתרמוד משום עבדי שלמה. והיינו דאמרי אינשי, קבא רבא וקבא זוטא מיגנדר ואזיל לשאול, ומשאול לתרמוד, ומתרמוד למישן, וממישן להרפניא:
פרק שני כיצד
מתני’. כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו? שני אחים ומת אחד מהן ונולד להן אח ואח”כ ייבם השני את אשת אחיו ומת – הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת – שניה חולצת ולא מתייבמת: גמ’. אמר רב נחמן, מאן דתני ‘ראשונה’ לא משתבש, מאן דתני ‘שניה’ לא משתבש. מאן דתני
עמוד ב
‘ראשונה’ לא משתבש – מאי ראשונה? ראשונה לנפילה. ומאן דתני שניה לא משתבש – מאי שניה? שניה לנשואין. מי לא עסקינן דיבם ואח”כ כנס? אלא מאי שניה? שניה בנשואין. אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא? אמר רב יהודה, אמר רב, אמר קרא (דברים כה ה) ‘כי ישבו אחים יחדו’ – שהיתה להם ישיבה אחת בעולם, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. ‘יחדו’ – מיוחדים בנחלה, פרט לאחיו מן האם. רבה אמר, אחין מן האב יליף ‘אחוה’ ‘אחוה’ מבני יעקב, מה להלן מן האב ולא מן האם, אף כאן מן האב ולא מן האם. ולילף ‘אחוה’ ‘אחוה’ מעריות? דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך. מאי נפקא מינה? הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד לט) ‘ושב הכהן’ (ויקרא יד מד) ‘ובא הכהן’ – זו היא שיבה זו היא ביאה? ה”מ היכא דליכא מידי דדמי ליה, אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה – מדדמי ליה ילפינן. ולילף ‘אחוה’ ‘אחוה’ מלוט, דכתיב (בראשית יג ח) ‘כי אנשים אחים אנחנו’? מסתברא מבני יעקב הוה ליה למילף, משום דמפני; מדהוה ליה למכתב ‘שנים עשר עבדיך בני אבינו’, וכתיב ‘אחים’, ש”מ לאפנויי. ואיצטריך למכתב ‘אחים’, ואיצטריך למכתב ‘יחדו’; דאי כתב רחמנא ‘אחים’ – ה”א לילף ‘אחוה’ ‘אחוה’ מלוט, וכי תימא לא מפני, לאיי אפנויי מפני, מדהוה ליה למכתב ‘רעים’ וכתיב ‘אחים’, שמע מינה לאפנויי, כתב רחמנא ‘יחדו’ המיוחדים בנחלה. ואי כתב רחמנא ‘יחדו’, הוה אמינא דמייחדי באבא ובאמא, צריכא. והא מהיכא תיתי? יבום בנחלה תלא רחמנא, ונחלה מן האב ולא מן האם היא! איצטריך, סד”א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה, אימא עד דמייחדי באבא ובאמא, צריכא. אמר רב הונא, אמר רב, שומרת יבם שמתה מותר באמה. אלמא קסבר אין זיקה, ולימא הלכה כדברי האומר אין זיקה? אי הוה אמר הכי, ה”א הנ”מ בתרי, אבל בחד יש זיקה. ולימא הלכה כדברי האומר אין זיקה אפי’ בחד? אי אמר הכי, הוה אמינא אפילו מחיים, קמשמע לן לאחר מיתה אין, מחיים לא, משום דאסור לבטל מצות יבמין. תנן ‘יבמתו שמתה מותר באחותה’; באחותה – אין, באמה – לא! הוא הדין דאפילו באמה, ואיידי דתנא רישא אשתו שמתה מותר באחותה, באחותה אין אבל באמה לא, דהויא לה איסורא דאורייתא, תנא נמי סיפא מותר באחותה. ורב יהודה, אמר שומרת יבם שמתה אסור באמה. אלמא קסבר יש זיקה, ולימא הלכה כדברי האומר יש זיקה? אי הוה אמר הכי הוה אמינא, הנ”מ בחד, אבל בתרי אין זיקה. והא כי פליגי בתרי פליגי? אלא אי אמר הכי

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

השאירו תגובה

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה צנועה.