לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228720
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228599
יבמות דף ז
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת, רציחה דוחה אותה, שנאמר (שמות כא יד) ‘מעם מזבחי תקחנו למות’, שבת שנדחת מפני עבודה, אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה? ומאי ‘או אינו’ דקאמר? ה”ק, קבורת מת מצוה תוכיח, שדוחה את העבודה ואין דוחה את השבת. הדר אמר, קבורת מת מצוה תדחה שבת מק”ו; ומה עבודה שהיא דוחה שבת, קבורת מת מצוה דוחה אותה מ’ולאחותו’, שבת שנדחה מפני עבודה, אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה? ת”ל (שמות לה ג) ‘לא תבערו’. ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דאתי עשה ודחי ל”ת, מאי ‘או אינו’ דקאמר? ה”ק, מה אני מקיים (שמות לא יד) ‘מחלליה מות יומת’ – בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב”ד, אבל מיתת ב”ד דחי שבת, דאתי עשה ודחי ל”ת, הדר אמר, אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי לא תעשה – לא תעשה גרידא, ל”ת שיש בו כרת מי שמעת ליה דדחי? הדר אמר, אטו עשה דוחה את ל”ת – לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה? מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה? ת”ל ‘לא תבערו’. אלא [איצטריך], סד”א תיהוי האי אשת אח דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, דתניא, ‘דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו’, כיצד? (ויקרא ז כ) ‘והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו’; והלא שלמים בכלל קדשים היו, ולמה יצאו? להקיש אליהן ולומר לך, מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח, יצאו קדשי בדק הבית’, הכא נמי, הא אשת אח בכלל כל העריות היתה, ולמה יצתה? להקיש אליה ולומר לך, מה אשת אח שריא, אף כל עריות נמי שריין. מי דמי? התם כלל באיסור ופרט באיסור, הכא כלל באיסור ופרט בהיתר! הא לא דמי אלא לדבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש, שאי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש, דתניא, ‘דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש, אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש, כיצד? (ויקרא יד יג) ‘ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש, כי כחטאת האשם הוא לכהן’; שאין ת”ל ‘כחטאת האשם’, ומה ת”ל ‘כחטאת האשם’? לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית, יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח?
עמוד ב
תלמוד לומר (ויקרא יד יג) ‘כי כחטאת האשם הוא’, מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים לגבי מזבח, אף אשם טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח’. ואי לא אהדריה קרא, ה”א למאי דנפק נפק ולמאי דלא נפק לא נפק, ה”נ ה”א אשת אח דאישתרא אישתראי, שאר עריות לא? אלא סד”א תיתי במה מצינו מאשת אח, מה אשת אח מייבמה, אף אחות אשה תתייבם. מי דמי? התם חד איסורא הכא תרי איסורי! מהו דתימא הואיל ואישתרי אישתרי. ומנא תימרא דאמרינן הואיל ואישתרי אישתרי, דתניא ‘מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום וטבל, אמרו חכמים, אע”פ שאין טבול יום אחר נכנס, זה נכנס; מוטב שיבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת’, ואמר ר’ יוחנן, דבר תורה אפי’ עשה לית ביה, שנאמר (דברי הימים ב כ ה) ‘ויעמוד יהושפט בקהל יהודה לפני החצר החדשה’; מאי ‘חצר החדשה’? אמר (ר’ יוחנן), שחדשו בה דברים ואמרו טבול יום לא יכנס למחנה לויה, ואמר עולא, מה טעם? הואיל והותר לצרעתו הותר לקרויו. מי דמי לדעולא?
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
