לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228715
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228594
יבמות דף ב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
מתני’. חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם. ואלו הן, בתו ובת בתו ובת בנו, בת אשתו ובת בנה ובת בתה, חמותו ואם חמותו ואם חמיו, אחותו מאמו ואחות אמו ואחות אשתו, ואשת אחיו מאמו
עמוד ב
ואשת אחיו שלא היה בעולמו וכלתו. הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם. וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילונית, צרותיהן מותרות. ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילונית או שמיאנו. כיצד פוטרות צרותיהן? היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואות לאחיו ולו אשה אחרת ומת, כשם שבתו פטורה כך צרתה פטורה. הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת – כשם שצרת בתו פטורה כך צרת צרתה פטורה, אפילו הן מאה. כיצד אם מתו צרותיהן מותרות? היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואות לאחיו ולו אשה אחרת, מתה בתו או נתגרשה ואח”כ מת אחיו, צרתה מותרת. וכל היכולה למאן ולא מיאנה – צרתה חולצת ולא מתייבמת: גמ’. מכדי כולהו מאחות אשה ילפינן, ליתני אחות אשה ברישא? וכ”ת תנא חומרי חומרי נקט, ור”ש היא דאמר שריפה חמורה, אי הכי ליתני חמותו ברישא, דעיקר שריפה בחמותו כתיבא? ועוד, בתר חמותו ליתני כלתו, דבתר שריפה סקילה חמורה? אלא בתו, כיון דאתיא מדרשא, חביבא ליה.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים