לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226291
שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226317
חגיגה דף ד
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
כמי שנגח שור חמור וגמל, ונעשה מועד לכל. אמר רב פפא, אי שמיע ליה לרב הונא הא דתניא ‘אי זהו שוטה? זה המאבד כל מה שנותנים לו’, הוה הדר ביה. איבעיא להו, כי הוה הדר ביה, ממקרע כסותו הוא דהוה הדר ביה, דדמיא להא, או דלמא מכולהו הוה הדר? תיקו: וטומטום ואנדרוגינוס כו’: תנו רבנן, ‘זכור’ – להוציא את הנשים, ‘זכורך’ – להוציא טומטום ואנדרוגינוס, ‘כל זכורך’ – לרבות את הקטנים. אמר מר, ‘זכור להוציא את הנשים’. הא למה לי קרא? מכדי מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! אצטריך, סלקא דעתך אמינא נילף ‘ראייה’ ‘ראייה’ מהקהל, מה להלן נשים חייבות, אף כאן נשים חייבות, קמ”ל. אמר מר, ‘זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס’. בשלמא אנדרוגינוס, אצטריך, סלקא דעתך אמינא הואיל ואית ליה צד זכרות, ליחייב, קמ”ל דבריה בפני עצמו הוא; אלא טומטום, ספיקא הוא! מי אצטריך קרא למעוטי ספיקא? אמר אביי, כשביציו מבחוץ. אמר מר, ‘כל זכורך לרבות את הקטנים’. והתנן ‘חוץ מחרש שוטה וקטן’? אמר אביי, לא קשיא, כאן בקטן שהגיע לחינוך, כאן בקטן שלא הגיע לחינוך. קטן שהגיע לחינוך דרבנן היא! אין ה”נ, וקרא אסמכתא בעלמא. ואלא קרא למאי אתא? לכדאחרים, (דתנן) ‘אחרים אומרים, המקמץ והמצרף נחשת והבורסי פטורין מן הראייה, משום שנאמר (שמות כג יז) ‘כל זכורך’, מי שיכול לעלות עם כל זכורך, יצאו אלו שאינן ראויין לעלות עם כל זכורך’: נשים ועבדים שאינן משוחררים וכו’: בשלמא נשים, כדאמרן; אלא עבדים, מנלן? אמר רב הונא, אמר קרא (שמות כג יז) ‘אל פני האדון ה”, מי שאין לו אלא אדון אחד, יצא זה שיש לו אדון אחר. הא למה לי קרא? מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה, עבד חייב בה, כל מצוה שאין האשה חייבת בה, אין העבד חייב בה, דגמר ‘לה’ ‘לה’ מאשה? אמר רבינא, לא נצרכה אלא למי שחציו עבד וחציו בן חורין. דיקא נמי, דקתני ‘נשים ועבדים שאינן משוחררין’; מאי ‘שאינן משוחררין’? אילימא שאינן משוחררין כלל, ליתני עבדים סתמא! אלא לאו שאינן משוחררין לגמרי, ומאי נינהו מי שחציו עבד וחציו בן חורין? ש”מ: והחיגר והסומא וחולה והזקן: תנו רבנן, (שמות כג יד) ‘רגלים’ – פרט לבעלי קבין. דבר אחר, ‘רגלים’ – פרט לחיגר ולחולה ולסומא ולזקן ולשאינו יכול לעלות ברגליו. ‘ושאינו יכול לעלות ברגליו’ לאתויי מאי? אמר רבא, לאתויי
עמוד ב
מפנקי, דכתיב (ישעיה א יב) ‘כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי’. תנא, הערל והטמא פטורין מן הראייה. בשלמא טמא, דכתיב (דברים יב ה) ‘ובאת שמה’ ‘והבאתם שמה’ – כל שישנו בביאה ישנו בהבאה וכל שאינו בביאה אינו בהבאה; אלא ערל מנלן? הא מני רבי עקיבא היא דמרבי לערל כטמא, דתניא, ‘ר’ עקיבא אומר, (ויקרא כב ד/יח) ‘איש איש’ לרבות את הערל’. ת”ר, טמא פטור מן הראייה, דכתיב ‘ובאת שמה’ ‘והבאתם שמה’ – כל שישנו בביאה ישנו בהבאה, וכל שאינו בביאה אינו בהבאה. רבי יוחנן בן דהבאי אומר משום ר’ יהודה, סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה, שנאמר ‘יראה’ ‘יראה’; כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה בא לראות בשתי עיניו, אף ליראות בשתי עיניו: רב הונא כי מטי להאי קרא ‘יראה’ ‘יראה’, בכי, אמר, עבד שרבו מצפה לו לראותו, יתרחק ממנו? דכתיב ‘כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי’. רב הונא כי מטי להאי קרא בכי, (דברים כז ז) ‘וזבחת שלמים ואכלת שם’; עבד שרבו מצפה לאכול על שלחנו, יתרחק ממנו? דכתיב (ישעיה א יא) ‘למה לי רוב זבחיכם יאמר ה”. ר’ אלעזר כי מטי להאי קרא בכי, (בראשית מה ג) ‘ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו’; ומה תוכחה של בשר ודם – כך, תוכחה של הקדוש ברוך הוא – על אחת כמה וכמה! רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי, (שמואל א כח טו) ‘ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי’; ומה שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין, אנו על אחת כמה וכמה! שמואל מאי היא? דכתיב (שמואל א כח יג) ‘ותאמר האשה אל שאול, אלהים ראיתי עולים’; ‘עולים’ תרי משמע – חד שמואל, ואידך דאזל שמואל ואתייה למשה בהדיה, אמר ליה, דלמא חס ושלום לדינא מתבעינא, קום בהדאי, דליכא מילתא דכתבת באורייתא דלא קיימתיה. רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי, (איכה ג כט) ‘יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה’; אמר, כולי האי ו’אולי’! רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי, (צפניה ב ג) ‘בקשו צדק בקשו ענוה, אולי תסתרו ביום אף ה”; אמר, כולי האי ו’אולי’! רבי אסי כי מטי להאי קרא בכי, (עמוס ה טו) ‘שנאו רע ואהבו טוב, והציגו בשער משפט, אולי יחנן ה’ [אלהי] צבאות’; כולי האי ו’אולי’! רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי, (משלי יג כג) ‘ויש נספה בלא משפט’; אמר, מי איכא דאזיל בלא זמניה? אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה, זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה, אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! אמר ליה, אי הכי אהדרה! אמר ליה, הואיל ואייתיתה – ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא
26 באוגוסט 2024
אין תגובות
