לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252400
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252488
גיטין דף לו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
דמדרינן ליה ברבים. הניחא למאן דאמר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה, אלא למאן דאמר יש לו הפרה מאי איכא למימר? דמדרינן ליה על דעת רבים, דאמר אמימר, הלכתא, אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה – על דעת רבים אין לו הפרה. והני מילי לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה יש לו הפרה, כי ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים דהוה פשע בינוקי, ואהדריה רבינא, דלא אישתכח דדייק כוותיה: והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם: מפני תיקון העולם? דאורייתא הוא, דכתיב (ירמיה לב מד) ‘וכתוב בספר וחתום’! אמר רבה, לא צריכא, לרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי – תקינו רבנן עדי חתימה מפני תיקון העולם, דזמנין דמייתי סהדי, אי נמי זימנין דאזלי למדינת הים. רב יוסף אמר, אפי’ תימא לר’ מאיר – התקינו שיהא עדים מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם, כדתניא, ‘בראשונה היה כותב ‘אני פלוני חתמתי עד’, אם כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול, אמר רבן גמליאל, תקנה גדולה התקינו שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם’. ובסימנא לא? והא רב צייר כורא ורבי חנינא צייר חרותא, רב חסדא סמך ורב הושעיא עין, רבה בר רב הונא צייר מכותא? שאני רבנן דבקיאין סימנייהו. מעיקרא במאי אפקעינהו? בדיסקי: הלל התקין פרוסבול וכו’: תנן התם, ‘פרוסבול אינו משמט; זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים טו ט) ‘השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל’ וגו’ – עמד והתקין פרוסבול; וזה הוא גופו של פרוסבול, ‘מוסרני לכם פלוני דיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה’, והדיינים חותמים למטה או העדים’. ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית, והתקין הלל דלא משמטא? אמר אביי, בשביעית בזמן הזה, ורבי היא, דתניא, ‘רבי אומר (דברים טו ב) ‘וזה דבר השמיטה שמוט’ – בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים’,
עמוד ב
ותקינו רבנן דתשמט זכר לשביעית, ראה הלל שנמנעו העם מלהלוות זה את זה – עמד והתקין פרוסבול. ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית, ותקינו רבנן דתשמט? אמר אביי, שב ואל תעשה הוא. רבא אמר, הפקר ב”ד היה הפקר, דאמר ר’ יצחק, מנין שהפקר ב”ד היה הפקר? שנאמ’ (עזרא י ח) ‘וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה’. רבי אליעזר אמר מהכא, (יהושע יט נא) ‘אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות’ וגו’ – וכי מה ענין ראשים אצל אבות? לומר לך, מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו – אף ראשים מנחילין העם כל מה שירצו. איבעיא להו, כי התקין הלל פרוסבול – לדריה הוא דתקין, או דלמא לדרי עלמא נמי תקין? למאי נפקא מינה? לבטוליה; אי אמרת לדריה הוא דתקין – מבטלינן ליה, אלא אי אמרת לדרי עלמא נמי תקין – הא אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא א”כ גדול הימנו בחכמה ובמנין! מאי? ת”ש, דאמר שמואל, לא כתבינן פרוסבול אלא אי בבי דינא דסורא אי בבי דינא דנהרדעא; ואי סלקא דעתך לדרי עלמא נמי תקין – בשאר בי דינא נמי לכתבו! דלמא כי תקין הלל לדרי עלמא – כגון בי דינא דידיה וכרב אמי ורב אסי, דאלימי לאפקועי ממונא, אבל לכולי עלמא לא. ת”ש, דאמר שמואל, הא פרוסבלא עולבנא דדייני הוא; אי איישר חיל – אבטליני’! אבטליני’? והא אין ב”ד יכול לבטל דברי ב”ד חברו אלא א”כ גדול הימנו בחכמה ובמנין? הכי קאמר, אם איישר חיל יותר מהלל – אבטליניה. ורב נחמן אמר, אקיימנה. אקיימנה? הא מיקיים וקאי! הכי קאמר, אימא ביה מילתא דאע”ג דלא כתוב ככתוב דמי. איבעיא להו, האי עולבנא לישנא דחוצפא הוא, או לישנא דניחותא הוא? ת”ש, דאמר עולא, עלובה כלה שזינתה בקרב חופתה. אמר רב מרי ברה דבת שמואל, מאי קרא (שיר השירים א יב) ‘עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו’. אמר רבא, עדיין חביבותא הוא גבן, דכתיב ‘נתן’ ולא כתיב ‘הסריח’. תנו רבנן, הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר (שופטים ה לא) ‘ואוהביו כצאת השמש בגבורתו’. מאי פרוסבול? אמר רב חסדא, פרוס בולי ובוטי;
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
