לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252396
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252484
גיטין דף לב
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
שופתא בקופינא דמרא רפיא. רב יוסף אמר, אפילו סיכתא בדפנא רפיא. רב אחא בר יעקב אמר, אפילו קניא בכופתא רפיא:
פרק רביעי השולח
מתני’. השולח גט לאשתו והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח, ואמר לו ‘גט שנתתי לך בטל הוא’ – הרי זה בטל. קידם אצל אשתו, או ששלח אצלה שליח, ואמר לה ‘גט ששלחתי לך בטל הוא’ – הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה – שוב אינו יכול לבטלו. בראשונה היה עושה ב”ד ממקום אחר ומבטלו; התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן, מפני תיקון העולם: גמ’. ‘הגיעו’ לא קתני, אלא ‘הגיע’, ואפי’ ממילא, ולא אמרינן לצעורה הוא דקא מיכוין. ‘או ששלח אחריו שליח’ ל”ל? מהו דתימא לא אלימא שליחותיה דבתרא משליחותיה דקמא דלבטליה, קמ”ל. ‘קדם הוא אצל אשתו’ למה לי? מהו דתימא כי לא אמרינן לצעורה קא מיכוין – ה”מ לשליח, אבל לדידה ודאי לצעורה קא מיכוין, קמ”ל. ‘או ששלח אצלה שליח’ למה לי? מהו דתימא איהו הוא דלא טרח אדעתא לצעורה, אבל שליח דלא איכפת ליה כי טרח – ודאי לצעורה קא מיכוין, קמ”ל. ‘אם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו’ פשיטא! לא צריכא דמהדר עליה מעיקרא לבטולי, מהו דתימא איגלאי מלתא למפרע דבטולי בטליה, קמ”ל: ת”ר, ‘בטל הוא’ ‘אי איפשי בו’ – דבריו קיימין, ‘פסול הוא’ ‘אינו גט’ – לא אמר כלום. למימרא ד’בטל’ לישנא דלבטיל משמע, והאמר רבה בר איבו אמר רב ששת, ואמרי לה אמר רבה בר אבוה, מקבל מתנה שאמר לאחר שבאתה מתנה לידו ‘מתנה זו מבוטלת’ ‘תיבטל’ ‘אי איפשי בה’ – לא אמר כלום, ‘בטלה היא’ ‘אינה מתנה’ – דבריו קיימין, אלמא ‘בטל’ מעיקרא משמע! אמר אביי, ‘בטל’
עמוד ב
שתי לשונות משמע, משמע דבטל ומשמע דליבטיל, גבי גט לישנא דמהני ביה קאמר, גבי מתנה לישנא דמהני בה קאמר. אמר אביי, נקיטינן, שליח מתנה הרי הוא כשליח הגט, נפקא מינה להולך לאו כזכי דמי. רבינא אשכחיה לרב נחמן בר יצחק דתלי וקאי בעיברא דדשא וקא מיבעיא ליה, ‘בטל’ מהו? תיקו. אמר רב ששת, ואמרי לה במתניתא תנא, ‘גט זה לא יועיל’ ‘לא יתיר’ ‘לא יעזיב’ ‘לא ישלח’ ו’לא יגרש’ ‘יהא חרס’ ‘יהא כחרס’ – דבריו קיימין, ‘אינו מועיל’ ‘אינו מתיר’ ‘אינו מעזיב’ ‘אינו משלח’ ‘אינו מגרש’ ‘חרס הוא’ ‘כחרס הוא’ – לא אמר כלום. איבעיא להו, ‘הרי הוא חרס’ מהו? א”ל רבינא לרב אחא בריה דרבא, ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי, מאי שנא מ’הרי הוא הקדש’ ‘הרי הוא הפקר’? חוזר ומגרש בו או אינו חוזר ומגרש בו? רב נחמן אמר חוזר ומגרש בו, ורב ששת אמר אינו חוזר ומגרש בו, והלכתא כוותיה דרב נחמן. איני? והא קי”ל הלכתא כוותיה דר’ יוחנן דאמר חוזרת? הכי השתא, התם דיבור ודיבור הוא – אתי דיבור ומבטל דיבור, והכא – נהי דבטליה לשליחותא דשליח, גיטא גופיה מי קא בטיל?: בראשונה היה עושה: איתמר, בפני כמה הוא מבטלו? רב נחמן אמר בפני ב’, רב ששת אמר בפני ג’. רב ששת אמר בפני ג’ – ב”ד קתני. ורב נחמן אמר בפני ב’ – לבי תרי נמי ב”ד קרי להו. אמר רב נחמן, מנא אמינא לה? דתנן ‘מוסרני לפניכם
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
