לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252385
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252473
גיטין דף כא
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
זקן שאני דידע לאקנויי? אלא אמר רבא, מהכא, ‘ערב היוצא לאחר חיתום שטרות – גובה מנכסים בני חורין’! אמר רב אשי, מאי קושיא? דלמא גברא שאני דידע לאקנויי? אלא אמר רב אשי, מהכא, ‘אשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו, שאין קיום הגט אלא בחותמיו’. אמר רבא, כתב לה גט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו – קנאתהו ומתגרשת בו. ואמאי? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה! וכי תימא בעומד, והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה – עומד ויושב לא קנה? והלכתא בכפות. ואמר רבא, כתב לה גט ונתנו בחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו – קנאתהו ומתגרשת בו. וצריכא, דאי אשמעינן עבד – הוה אמינא דוקא עבד אבל חצר ליגזר משום חצרה הבאה לאחר מכאן, ואי אשמעינן חצר – ה”א דוקא חצר אבל עבד ליגזר כפות אטו שאינו כפות, קמ”ל. אמר אביי, מכדי חצר מהיכא איתרבי – מידה, מה ידה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה – אף חצרה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה; והא מתנה מדעתה איתא בעל כורחה ליתא! מתקיף לה רב שימי בר אשי, והא שליחות לקבלה דמדעתה איתא בעל כורחה ליתא, וקא הוי שליח לקבלה! ואביי, אטו שליחו’ מידה איתרבי? מ’ושלח’ (דברים כד) ‘ושלחה’ איתרבי! ואב”א, שליחות לקבלה נמי אשכחן בעל כורחה, שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כורחה: על העלה של זית וכו’. בשלמא יד דעבד –
עמוד ב
לא אפשר למקצייה, אלא קרן של פרה – ליקצייה וליתביה לה? אמר קרא (דברים כד א) ‘וכתב ונתן לה’ – מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה: רבי יוסי הגלילי אומר וכו’: מ”ט דרבי יוסי הגלילי? דתניא ”ספר’, אין לי אלא ספר, מנין לרבות כל דבר? ת”ל ‘וכתב לה’ מכל מקום; אם כן מה ת”ל ‘ספר’? מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל – אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל’. ורבנן? אי כתיב ‘בספר’ – כדקאמרת, השתא דכתיב ‘ספר’ – לספירת דברים הוא דאתא. ורבנן, האי ‘וכתב’ מאי עבדי ליה? מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף. ס”ד אמינא אקיש יציאה להויה, מה הוייה בכסף אף יציאה נמי בכסף, קמ”ל. ואידך? נפקא ליה (דברים כד א) מ’ספר כריתות’ – ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה. ואידך? מיבעי ליה דבר הכורת בינו לבינה, כדתניא, ‘הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם – אין זה כריתות, עד שלשים יום – הרי זה כריתות’. ואידך? מ’כרת’ ‘כריתות’. ואידך? ‘כרת’ ‘כריתות’ לא דרשי: מתני’. אין כותבין במחובר לקרקע. כתבו במחובר, תלשו וחתמו ונתנו לה – כשר. רבי יהודה פוסל, עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. ר’ יהודה בן בתירא אומר, אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא, מפני שהוא יכול להזדייף. וחכמים מכשירין: גמ’. ‘כתבו על המחובר’ – והאמרת רישא ‘אין כותבין’? אמר רב יהודה, אמר שמואל, והוא ששייר מקום התורף. וכן אמר ר’ אלעזר, א”ר אושעיא, והוא ששייר מקום התורף. וכן אמר רבה בר בר חנה, א”ר יוחנן, והוא ששייר מקום התורף. ור’ אלעזר היא, דאמר עדי מסירה כרתי. וה”ק, אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף; כתבו לטופס, ותלשו כתבו לתורף ונתנו לה – כשר. וריש לקיש אמר, ‘חתמו’ שנינו, ורבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי. והכי קאמר, אין כותבין תורף גזירה שמא יחתום; כתבו לתורף, תלשו חתמו ונתנו לה – כשר. כתבו על חרס של עציץ נקוב – כשר, דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה. על עלה של עציץ נקוב – אביי אמר כשר, ורבא אמר פסול. אביי אמר כשר –
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
