לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252373
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252461
גיטין דף ט
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
לעולם הוא בן חורין עד שיאמר ‘כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהן’, והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן, אע”פ שקילס רבי יוסי את רבי שמעון – הלכה כר’ מאיר, דתניא ‘כשנאמרו דברים לפני ר’ יוסי קרא עליו המקרא הזה (משלי כד כו) ‘שפתים ישק משיב דברים נכוחים”? ומי אמר רב נחמן הכי? והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן, שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד – חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד; חוזר בנכסים – מתנת שכיב מרע הוא, ואינו חוזר בעבד – שהרי יצא עליו שם בן חורין? אלא אמר רב אשי, התם היינו טעמא משום דלאו כרות גיטא הוא: אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו: ערער כמה? אילימא ערער חד – והאמר ר’ יוחנן דברי הכל אין ערער פחות משנים! ואלא ערער תרי – תרי ותרי נינהו! מאי חזית דסמכת אהני, סמוך אהני? אלא ערער דבעל: מתני’. המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפ”נ ובפ”נ – אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו. אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא. וזו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים: גמ’. מאי ‘אינו יכול לומר’? אילימא חרש – חרש בר אתויי גיטא הוא? והתנן ‘הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן’! אמר רב יוסף, הכא במאי עסקינן? כגון שנתנו לה כשהוא פיקח, ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש: אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים: תנו רבנן, בשלשה דרכים שוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים – שוו למוליך ולמביא, וכל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים, וכל השטרות
עמוד ב
העולים בערכאות של עובדי כוכבים אע”פ שחותמיהן עובדי כוכבים – כשירין חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים, וכדברי ר”מ בארבעה – האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי רצה לחזור בשניהם יחזור דברי ר”מ. בשלמא לרבנן, מנינא למעוטי הא דרבי מאיר; אלא לר’ מאיר – מנינא למעוטי מאי? למעוטי הא דתניא ‘עדים שאין יודעים לחתום – מקרקעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו, אמר רשב”ג, במה דברים אמורים? בגיטי נשים, אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות – אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין’. קרייה מאן דכר שמיה? חסורי מחסרא והכי קתני, ‘עדים שאין יודעין לקרות – קורין לפניהם וחותמין, ושאין יודעין לחתום – מקרעין להם’: ותו ליכא? והאיכא ‘האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת – לא יתנו לאחר מיתה, תנו מנה לפלוני ומת – יתנו לאחר מיתה’? כי קתני מילתא דליתיה בשטרות, מילתא דאיתיה בשטרות לא קתני. דשלח רבין משמיה דר’ אבהו, הוו יודעין ששלח ר”א לגולה משום רבינו, שכיב מרע שאמר ‘כתבו ותנו מנה לפלוני’ ומת – אין כותבין ונותנין, שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה. והאיכא לשמה? בשלמא לרבה – היינו מוליך ומביא, אלא לרבא קשיא! ותו, בין לרבה בין לרבא – האיכא מחובר? כי קתני פסולא דרבנן, דאורייתא לא קתני. והא ערכאות של עובדי כוכבים, דפסולא דאורייתא הוא וקתני! בעדי מסירה, וכרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי. והא מדקתני סיפא ‘ר’ שמעון אומר אף אלו כשירין’, וא”ר זירא ירד רבי שמעון לשיטתו של ר”א דאמר עדי מסירה כרתי, מכלל דתנא קמא סבר לא?
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
