לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא
שיעורי עיון קצרים על דפי הש”ס מאת הרה”ג רבי ישראל כהן שליט”א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה ‘עוד יוסף’ ו’זאת ליעקב’.
לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com
להורדת השיעור:
וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252379
שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252467
גיטין דף טו
להלן דף הגמרא, מפוסק:
עמוד א
כבינתי לבתי והיא בשנים עשר מנה ומתה, וקיימו חכמים את דבריה! אמר להם, בני רוכל תקברם אמם!’ – ת”ק כר”א, ור’ נתן ור’ יעקב נמי כר”א – אע”ג דמית לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת, ויש אומרים כרבנן, ור’ יהודה הנשיא שאמר משום ר”מ כר”א – מיהו היכא דמית אמרינן מצוה לקיים דברי המת, וחכמים אומרי’ יחלוקו – מספקא להו, וכאן אמרו שודא עדיף, ור”ש הנשיא מעשה אתא לאשמועינן. אבעיא להו, ר”ש הנשיא – נשיא הוא, או משמיה דנשיא קאמר? ת”ש, דאמר רב יוסף הלכה כר”ש הנשיא! ועדיין תיבעי לך – נשיא הוא או דקאמר משמיה דנשיא? תיקו. גופא, אמר רב יוסף הלכה כר”ש הנשיא. והא קיי”ל דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו? רב יוסף מוקי לה בבריא. והא ליורשי משלח קאמר, וקיי”ל מצוה לקיים דברי המת? תני ‘יחזרו למשלח’:
פרק שני המביא גט
מתני’. המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם, בפני נחתם אבל לא בפני נכתב, בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו, בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו – פסול. אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם – פסול. שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם – פסול, ור’ יהודה מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם – כשר: גמ’. הא תו ל”ל? הא תנא ליה חדא זימנא – ‘המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם’! אי מההיא הוה אמינא צריך ואי לא אמר כשר, קמ”ל: בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול: הי חציו? אלימא חציו ראשון, והאמר ר”א אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך! אלא אמר רב אשי, חציו אחרון: בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו פסול: אמר רב חסדא, ואפילו שנים מעידים על חתימת יד שני – פסול, מאי טעמא? או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים. מתקיף לה רבא, מי איכא מידי דאילו אמר חד – כשר, השתא דאיכא תרי – פסול? אלא אמר רבא, אפי’
עמוד ב
הוא ואחר מעידין על חתימת יד שני – פסול, מאי טעמא? אתו לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא, וקא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא. מתקיף לה רב אשי, מי איכא מידי דאילו מסיק ליה איהו לכוליה דיבורא – כשר, השתא דאיכא חד בהדיה – פסול? אלא אמר רב אשי, אפילו אומר אני הוא עד שני – פסול, מאי טעמא? או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים. תנן ‘בפני נכתב כולו בפני נחתם חציו פסול’, אידך חציו היכי דמי? אילימא דליכא דקא מסהיד עליה כלל – השתא אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם דהאי קמסהיד אכולה כתיבה והאי קמסהיד אכולה חתימה פסול, חציו מיבעיא? אלא או כדרבא או כדרב אשי, ולאפוקי מדרב חסדא! אמר לך רב חסדא, ולטעמיך, בפני נכתב אבל לא בפני נחתם ל”ל? אלא לא זו אף זו קתני, הכא נמי לא זו אף זו קתני. אמר רב חסדא, גידוד חמשה ומחיצה חמשה – אין מצטרפין, עד שיהא או כולו במחיצ’ או כולו בגידוד. דרש מרימר, גידוד חמשה ומחיצה ה’ – מצטרפין. והלכתא מצטרפין. בעי אילפא, ידים טהורות לחצאין או אין טהורות לחצאין? היכי דמי? אילימא דקא משו בי תרי מרביעית, והא תנן ‘מרביעית נוטלין לידים לאחד ואפי’ לשנים’! ואלא דקא משי חדא חדא ידיה, והתנן ‘הנוטל ידו אחת בנטילה ואחת בשטיפה – ידיו טהורות’? ואלא דקא משי פלגא פלגא דידיה, והאמרי דבי ר’ ינאי ידים אין טהורות לחצאין? לא צריכא, דאיכא משקה טופח. וכי איכא משקה טופח מאי הוי? והתנן
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
