אחד ממשתתפי השיעורים ביקש לשוחח אתי. הוא אומר לי:
“ישבתי עם חברים השבוע, והם, מאז שגילו את הכיפה שמתונססת לראשי בחודשים האחרונים, התחילו להתקיף. הם עימתו אותי עם שאלות קשות על התנ”ך, על התפיסה המסורתית של ההיסטוריה שלנו, והנגידו אותה עם ממצאי המדע והדעות המקובלות באקדמיה. האמת, הובכתי. אני מאוד מאמין. עם זאת אני איש חושב וביקורתי. לא מתאים לי שאין לי תשובות, גם כלפי עצמי. הבטחתי לחזור אליהם עם תשובות, ובשביל זה באתי אליך”.
ישבתי אתו לשיחת עומק, ובה לא ניסיתי כלל לענות על השאלות.
להיפך, ניסינו להבין בצורה עמוקה מה המקום של שאלות בחיים שלנו. האם תמיד יהיו לנו תשובות על כל שאלה?
האם באמת אדם ביקורתי לא יכול לחיות עם שאלות?
בשיעור הזה תוכלו להאזין לשיחה הזו, לתובנות שעלו בה, ולגלות מדוע חז”ל ואפילו המקרא, לא פוחד משאלות גדולות, גם כאלו שאין להם תשובות.
נבין מהי אמונה, ומדוע היא לא האויב של השכל, אלא משהו אחר לחלוטין שחי יפה מאוד לצדו.
נגלה את ההבדל בין “הוכחות” שהרמב”ם כותב עליהם כי הם לא טריגר לאמונה, לעומת “ההתגלות” שהיא הדרך לאמונה אמיתית.
