להצטרפות לחיזוק היומי העולמי
שלחו הודעת ווטסאפ למספר
052-768-0007
או חייגו להאזנה בעלות שיחה רגילה
לאתר “החיזוק היומי העולמי” ולפרויקט “יום יום בכותל” http://www.10001000.co.il
מה לומדים מחנוכה לחיי היום יום?
שלום וברכה מורי ורבותי!
יום “זאת חנוכה”, היום האחרון של חג החנוכה!
מה ההתלהבות?
מה ההתרגשות?
כל כך הרבה מנהגים נקשרו ליום זה, לומר “מזמור לתודה”, לקרוא את “שיר השירים”, לסיים מסכת כסגולה לחשוכי בנים.
מה קרה כאן?
במה אנו מתלהבים מהיום הזה יותר מכל יתר ימי החנוכה?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
אחת המצוות המתמשכות בישראל, היא מצוות הדלקת נר חנוכה – “מוסיף והולך” (שבת כ”א ע”ב).
מתחילים ב”נר איש וביתו”, ולהלכה אנו פוסקים כבית הלל שמוסיפים והולכים עד שביום האחרון מדליקים שמונה נרות (שו”ע או”ח תרע”א ס”ב).
המצווה הזו היא בעצם לא מצווה מהתורה, היא מצווה מדרבנן, מצווה שתיקנו אותה חכמים לאחר המלחמה שהיתה בבית חשמונאי מול היונים.
במלים אחרות, יש כאן משהו שנוסף עם הדורות על ידי עם ישראל מאהבת ה’ יתברך, משהו שנותן לכולנו את הזכות להודות ולהלל לקדוש ברוך הוא.
ישנם שמסבירים שעם ישראל לא יכל להקריב קורבן תודה עד יום “זאת חנוכה” כיון שהיו טמאי מתים, ורק לאחר הזאת שלישי ושביעי של האפר, הם זכו סוף סוף להגיע ולהקריב קרבן על גבי המזבח.
במושגים שלנו, אנו בכל שנה ושנה זכינו לגומרה של מצווה, זכינו להתחיל משהו ולסיים אותו בשלמות.
ההתלהבות והשמחה בדבר אותו זכית לסיים, ולא סתם במצווה שזכית לסיים, אלא במצווה שאתה, אבותיך, רבותיך, הם אלו שהמציאו אותה מכח אהבתם ותודתם לקדוש ברוך הוא, אין ערוך אליה, אין משהו גדול ומשמח יותר מאשר לזכות ולעבור יעד כזה בהצלחה.
זה נכון לגבי ימי החנוכה, אבל זה נכון לגבי כל יום מימי חיינו: סיום מסכת, חנוכת הבית, כל מתנה שקיבלת מהקדוש ברוך הוא – תשמח בה, תתלהב!
כל אפשרות שהיתה לך לסיים משהו בצורה מושלמת, אל תוותר על מסיבה גדולה, תערב את כל בני המשפחה, תן לילדים הקטנים להבין: “אבא סיים מסכת”, “אבא סיים נושא”.
יחד תטעים להם את טעמה המתוק של ההצלחה, את טעמה המתוק של גומרה של תורה, את הטעם המתוק של הנצחון הרוחני האמיתי.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
