להצטרפות לחיזוק היומי העולמי
שלחו הודעת ווטסאפ למספר
052-768-0007
או חייגו להאזנה בעלות שיחה רגילה
לאתר “החיזוק היומי העולמי” ולפרויקט “יום יום בכותל” http://www.10001000.co.il
מה הערך של דבר תורה? מדהים!
שלום וברכה מורי ורבותי!
הגמרא (ירושלמי שקלים פ”ב ה”ה) מספרת שרבי יוחנן ראה את רבי אלעזר שאומר משהו שלא בשמו, למרות שהוא היה בעל אותו דבר, כלומר, הוא זה שחידש את אותו חידוש תורה, ולכן הוא מאוד כעס עליו.
הוא כל כך כעס עליו עד שכאשר ניסו התלמידים להרגיע אותו ולנחם אותו, הוא לא הסכים אפילו לשמוע אותם, הוא מאוד כעס.
עד שהגיע רבי יעקב בר אידי ואמר לו: “רבינו! כאשר כתוב בנביא שכל מה שאמר יהושע לעם ישראל היה מה שהוא שמע ממשה רבינו ששמע מפי הגבורה, מפיו של הקדוש ברוך הוא, האם בכל תחילת דיבורו של יהושע, הוא היה אומר כך אמר משה רבי? ברור שלא!
יהושע היה מדבר בסתם, מבלי לומר מה המקור שלו, וכולם ידעו שמה שיהושע מדבר זה מה שיצא למשה מהפה שקיבל מפי הגבורה, מפיו של הקדוש ברוך הוא”.
“כך גם אתה”, אמר רבי יעקב בר אידי לרבי יוחנן, “כל מה שתלמידך רבי אלעזר אומר, הוא אומר מתוך הדברים שהוא שמע ממך, ולכן אין צורך שהוא יציין זאת, כי זה ברור לכולם שהדברים נאמרו בשמך”.
רבי יוחנן שמח ואמר לתלמידיו: “מדוע אתם לא יודעים לרצות אותי כמו בר אידי? איזה יפה הוא יודע לרצות אותי ולשכך את כעסי!”.
שואלת הגמרא האם רבי יוחנן חס ושלום וחס וחלילה היה כל כך בעל גאווה עד שהיה חשוב לו שידעו שהוא זה שחידש את אותו חידוש שהוא זה שאמר את אותה הלכה?
מה קרה?
מקסימום יצא דבר תורה מפיך שאף אחד לא יודע שאתה המקור שלו!
תלמידך אמר את זה בסתם מבלי לומר מי המקור, מדוע זה כל כך חמור בעיניך?
עונה על כך הגמרא שרבי יוחנן לא היה בעל גאווה ולא בעל כעס, חס ושלום וחס וחלילה, אולם דבר אחר בער לו, אמרו רבותינו הקדושים (יבמות צ”ז ע”א) על כך שכאשר אדם שוכב בקבר ומישהו אומר דבר שמועה מפיו, “שפתותיו דובבות בקבר”, וזה משהו שגורם לנחת רוח עצומה.
ואת הנחת רוח הזאת לא רצה רבי יוחנן להפסיד, וזו הסיבה היחידה שלשמה ולמענה הוא נלחם.
במלים אחרות, מלמד אותנו רבי יוחנן שני דברים.
דבר ראשון, כאשר משהו רוחני חשוב בוער לך, תעשה הכל כדי להשיג אותו.
והדבר השני, אם יש אִמְרָה של חז”ל שאמרו, זה לא משהו שאמור לעבור לך על יד האוזן, אלא זה משהו מהותי שאתה אמור לקחת אותו כחלק מאורח חייך ולהילחם עליו.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
