לימוד יומי
בס”ד יום ד’ יא ‘כסלו תשפ”ב
הלימוד לנו: כשאתה מקטין את עצמך אתה גדול!
מה הפסוק השמיני שבשמיני שבתורה?
מדוע לומדים חז”ל שתלמיד חכם צריך להיות בו שמינית שבשמינית שבגאוה דוקא מהפסוק בפרשתנו: “קטונתי מכל החסדים”, הרי דוקא שם משמע ענוה ולא גאוה?!
מתי אדם יכולים להזכיר בדרך רמז את מעשיו הטובים?
