איתא במסכת שבת דף כ”ב ע”ב “הדלקה עושה מצווה”.
ולפיכך, מי שהדליק נר חנוכה בפנים והוציאה למקום הדלקתה הראוי לו בחוץ, לא יצא ידי חובה היות והדלקה במקום קיום המצווה בעינן.
וראה רש”י שם במקום שמפרש בטעם “הדלקה עושה מצווה” של נר חנוכה “כדאשכחן במנורה”.
כלומר, מדמינן מצוות הדלקת נר חנוכה למצוות הדלקת המנורה.
לעניין זה ראה ב”מנחת חינוך” מצווה צ”ח אות ט’, שהוכיח כי גם למ”ד דבנר חנוכה “הנחה עושה מצווה”, הרי שבמנורת המקדש, לית מאן דפליג כי הדלקה עושה מצווה.
והנה, ראה רמב”ם פרק ג’ מהלכות תמידין ומוספין הלכה י’, שפוסק כי זר רשאי להדליק את המנורה, ואף על פי שזר אסור לו להיכנס לתוך ההיכל, אלא שהכהן יוציא לו את המנורה מחוץ לעזרה וידליקה ויחזור הכהן ויניחנה במקומה בהיכל. (וראה שם שאף הראב”ד הסכים עמו דבדיעבד עכ”פ כשר).
הרי לן במפורש דבמצוות הדלקת המנורה, אף ש”הדלקה עושה מצווה”, סגי בהדלקתה חוץ למקומה והנחתה בהיכל.
וקשה, מאי שנא.
בין: הדלקת נר חנוכה דלגביה נפסק “הדלקה עושה מצווה” כהדלקת המנורה ולפיכך, אם הדליק חוץ למקומה ואח”כ הניחה במקום הראוי לה לא מהני.
לבין: הדלקת המנורה דהיא מקור הדין של “הדלקה עושה מצווה” ואף על פי כן אם הדליק מחוץ להיכל והכניסה להיכל מהני.
לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה
