גבורה שבגבורה האומץ להיות אמיץ
לכל אחד מאתנו יש בקרבו גבורה, השאלה האם אנו יודעים ורוצים להשתמש בה. פעמים רבות אנו חוששים ונרתעים מלפעול בגבורה ובתוקף, ומעדיפים להיראות – בעיני אחרים או בעיני עצמנו – יפי-נפש ו/או מסכנים. הגבורה שבגבורה היא האומץ להפעיל את הגבורה. אל תפחד להיות גבור!
מתי צריך להשתמש בגבורה? כאשר מתמודדים עם רוע. קודם כל עלינו להלחם ברוע הקיים בעולמנו הרוחני הפרטי, שהרי אף אחד אינו מושלם ולכל אחד תכונות רעות שצריך לתקן. תיקון זה מתחיל בכיבוש והכנעה של הדחף השלילי שבנו, כמו שנאמר בפרקי אבות “איזהו גבור? הכובש את יצרו” . באותו אופן, גם כלפי הרוע החיצוני אנו צריכים לנהוג בגבורה – כמו צעדיו הראשונים של משה רבינו, גואל ישראל, שנחלץ באומץ לסייע לאחיו המוכה.
חזק ואמץ
אם עומד בפנינו אתגר, סימן שבידינו נמצא הכח והגבורה להתמודד אתו. אך עלינו לאזור אומץ כדי שהגבורה תצא אל הפועל. דוגמא מובהקת לכך יש בדברי הקב”ה ליהושע בן-נון בתחילת דרכו. ה’ חוזר ואומר ליהושע “חֲזַק וֶאֱמָץ” , מה המשמעות של שתי המלים הדומות? ה’ בעצם אומר ליהושע כך: על מנת להנהיג את העם ולכבוש את ארץ ישראל עליך להפעיל כח, להיות “חזק”. אבל יתכן שתחשוש להפעיל את הכח שנמצא בך. לכן צריך להוסיף “ואמץ” – היה אמיץ להפעיל את הגבורה במקום הנכון, להפעיל את הגבורה שבגבורה.
ארץ ישראל נכבשה מידיהם של שבעת עמי כנען שכבר אינם קיימים. אבל, אומר הבעש”ט, שבעת העמים הללו עומדים בהקבלה מדויקת לשבע המדות שאנו עסוקים כעת בתיקונן . כשם שיהושע היה צריך חוזק ואומץ לכיבוש הארץ, כך אנו זקוקים לחוזק ואומץ כדי לכבוש את הנפש שלנו מהמדות הרעות ולקנות את המדות הטובות.
תרגיל מעשי
חשבו על מקרים בהם צריך להפעיל גבורה, לפעול בתוקף. האם אתם נוהגים כפי שצריך או אולי חוששים לקפוץ למים ולהיות אמיצים? אז בפעם הבאה, אל תחששו! הגבורה נמצאת בתוככם.
