שומר אבדה – שומר חינם
לעניין מוצא אבדה, ראה במסכת בבא קמא דף נ”ו ע”א ובמסכת בבא מציעא דף כ”ט שם מובא דעתו של רב יוסף לפיה שומר אבדה דינו כדין “שומר שכר” ולפיכך, יהיה חייב בגניבה ואבדה.
כך גם פסק הרמב”ם בפרק י”ג מהלכות גזלה ואבדה הל’ י’, וכן פסק בשו”ע חו”מ רס”ז סעיף ט”ז.
הטעם לכך הוא היות ושומר אבדה עוסק במצוות השבת אבדה, וממילא פטור מליתן צדקה לעני, מדין “עוסק במצווה פטור מהמצווה”, לפיכך, רואים את ההיתכנות לחיסכון כספי מחמת השמירה כקבלת שכר (ובלשון הגמרא: “פרוטה דרב יוסף”).
והנה, ראה רמב”ם הלכות שכירות, פרק א’ הלכה ב’, וכן שו”ע חלק חו”מ סימן רצ”א סעיף א’ דפסקו, לגבי שומר חינם, דפטור מגניבה ואבדה מהסיבה שאינו מקבל שכר. מן הסתם, מקיים שומר חינם מצוות גמילות חסדים בשמירתו, כמסייע לבעלים לשמור על ממונם בשעת לחץ ודחק.
וראה רמב”ם “ספר המצוות”, עשה ח’: “והלכת בדרכיו ועשה ר”ו: “ואהבת לרעך כמוך” ממנו עולה במפורש כי מצוות גמילות חסדים נחשבת כ-“מצווה” לכל דבר ועניין, ואם כן אף ברי כי בשעת עיסוקו כחסד, פטור מלמלא מצווה אחרת, מדין “עוסק במצווה פטור מהמצווה”, ובכלל זה יהיה פטור ממצות נתינת פרוטה לעני כצדקה, דלא גרע משומר אבידה.
כלומר, ההיתכנות לחיסכון כספי מחמת השמירה איננה כקבלת שכר, ומשכך דינו כ”שומר חינם”.
לעניין הפטור של “עוסק במצוה פטור במצווה” גם במצווה שכל עניינה חסד ראה למשל: שו”ע חלק יורה דעה סימן שמ”א סעיף ו’, שפסק המשמר את המת, אפילו שאינו מתו, פטור מקריאת שמע ומכל מצוות האמורות בתורה…”
וקשה, מאי שנא:
בין: “שומר אבדה” דאמרינן לגביו דהוא כשומר שכר, וחייב בגניבה ואבדה, מכיוון שיש לו רווח בשמירתו לפי שפטור מליתן צדקה לעני.
לבין: “שומר חינם”, דדינו שונה משומר שכר, וחייב בגניבה ואבדה, זאת למרות, שבדומה לשומר אבדה, גם לו יש רווח בשמירתו בכך שפטור מליתן צדקה לעני.
