חילוקא | קביעת ייחוסין – נישואי שמעון עם דינה – מעוברת שנתגיירה – אם פונדקאית

פרשת וישלח – וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ

איתא במדרש רבה, בראשית פרשה פ’ י”א, לאחר סיפור שכם ודינה, שמעון מילא אחר הבטחתו לדינה ונשא אותה לאשה, ומנישואין אלה נולד שאול בן הכנענית (כן פרש”י בפרשת ויגש פר’ מ”ו פס’ י’).

וראה שם בפרוש הטור על התורה, וכן בספר “פענח רזא” לרבי יצחק ב”ר יהודה הלוי, וכן ב”דעת זקנים” לתוס’, דתמהים כיצד נשא שמעון דינה הלא “אחותו מאמו” אסורה לבן נח ונהרג על זה? ומבארים כי שמעון נשאה בהיתר ולא עבר על איסור עריות של “אחות אמו”,

זאת, היות שהקב”ה נענה לתפילת לאה עבור רחל בעודן בהריון, שתזכה לשני בנים (לא פחות מהשפחות), והחליף את דינה ביוסף, והעתיק את דינה, שנוצרה ברחם רחל, לרחם לאה והעתיק את יוסף, שנוצר ברחם לאה, לרחם רחל (ע”פ תרגום יונתן בן עוזיאל לפס’ “ואחר ילדה בת ותקרא את שמע דינה” שם פרק ל’ פס’ כ”א)

אם כן יוצא, אפוא, כי לדינה היו אימהות משולבות. האחת אם להתעברות ויצירה והיא רחל והשניה אם ללידה והיא לאה.

עוד יוצא כי אליבא דהטור, פענח רזא ו”דעת זקנים” ההתעברות היא הגורם הקובע את יחס הילד אחר האם ולא הלידה.

ולפיכך, דינה נחשבת הלכתית כבת רחל ולא כבת לאה וזו הסיבה שדינה הייתה מותרת לשמעון, דהייתה “אחותו מאביו” בלבד ולא מאמו, ואחות האב מותרת לבני נח.

והנה, איתא במסכת יבמות דף צ”ז ע”ב, מעוברת עם תאומים, שנתגיירה, וילדה משנתגיירה, אף על פי שעם גיורה פקע היחס שלהם כלפיה – מדין “גר שנתגייר כקטן שנולד דמי”, מ”מ בלידתם ייחשבו כ”אחים מן האם” לכל דבר ועניין “שהרי היא כישראלית שילדה בנים” (רש”י).

אם כן, מסוגיה זו חזינן להדיא כי הלידה היא זו שקובעת את ייחוס הילד אחר האם ולא “ההתעברות”.

נפקות הלכתית, מהאמור לעיל, יכול ותהיה לעניין קביעת זהות האם במקרה של “אם פונדקאית”. האם היא האשה שה”התעברות” וההפרייה ממנה או האשה היולדת.

יש שרצו להוכיח מדין “מעוברת שנתגיירה” כי ה”אם היולדת” היא היא האם ההלכתית, ולא האם המתעברת.

ומאידך דנו בראיה הנגדית כעולה מדברי הטור, פענח רזא ודעת זקנים לתוס’, לפיה “ההתעברות” היא זו שקובעת ולא הלידה.

לעניין זה ראה מנחת יצחק חלק ג’ ס’ קי”ג, תשובות והנהגות (הגר”מ שטרנבוך) ח”ב ס’ תרפ”ט, הלכה ורפואה א’ (הגר”מ הרשלר) תש”מ, תחומין כרך ה’ תשמ”ד (הגרז”נ גולדברג ועוד), נשמת אברהם (פרופ’ א.ס. אברהם) כרך ד’ אבה”ע ה’ מכתבו של הגרש”ז אוירבך, ועוד כהנה וכהנה.

וקשה, לשיטת הטור, “פענח רזא” ו”דעת זקנים” לתוס’, מאי שנא:

בין: דינה דלגביה אמרינן דהיא מתייחסת לרחל היות ויחס הבן אחר האם נקבע לפי “ההתעברות” ולא לפי הלידה.

לבין: דין מעוברת עם תאומים שנתגיירה, דפסקינן לגביהם כי יחס הבן אחר האם נקבע לפי ה”לידה” ולא לפי “התעברות”.

לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה