חילוקא | ספק ספיקא לעניין ברכה – ברכה אחרונה – ברכת בורא נפשות – ספירת העומר – קריאת המגילה

ראה משנ”ב בסימן רט”ו ס”ק כ’ דפסק להלכה כי כל ברכה שחיובה מדרבנן אמרינן ביה “ספק ברכות להקל” ולפיכך במקום ספיקא לא יברך.

ולא מבעי במקום בו קיים ספק אחד דפשיטא שאין לברך. אלא אף במקום בו קיים “ספק ספיקא” להצריך ברכה פסק כי אין לברך .

בהתאם לכך נפסק, לעניין ברכה אחרונה, כי מי שאכל בריה שלימה שהיא ספק כזית – דג קטן שלם או פרי קטן שלם, לא יברך ברכה אחרונה וזאת מהטעם של ספק ברכות להקל.

זאת למרות דהוי “ספק ספיקא”. ספק אחד הוא האם בכלל אכל כזית. וספק נוסף, אף אם לא אכל כזית, האם ההלכה כאותם ראשונים הסוברים כי יש לברך ברכה אחרונה על בריה שלמה גם אם אכל פחות מכזית.

והנה, ראה שו”ע הלכות ספירת העומר, סימן תפ”ט, לעניין ספירת העומר, דפסק כי מי שמסופק האם דילג יום אחד אם לאו, דבשאר הימים יספור בברכה.

וביאר שם במשנ”ב בס”ק ל”ח דיברך משום שיש “ספק ספיקא” לחיוב ברכה.

ספק ראשון, האם דילג על יום אחד. וספק בתוך ספק, אף אם נניח כי דילג על יום אחד, האם הלכה כאותם פוסקים דספירה כל יום הוא מצווה היא בפני עצמה.

וראה עוד ב”שער הציון” בהלכות מגילה סימן תרצ”א ס”ק ט’, לעניין קריאת מגילת אסתר, שיכול לברך גם על מגילה שפרשיותיה פתוחות (ולא סתומות), היות והוי “ספק ספיקא” לחיוב ברכה.

ספק אחד האם פרשיות פתוחות פוסלות את המגילה. וספק בתוך ספק הוא דאפילו אם נניח דפרשיות פתוחות אכן פוסלות את המגילה האם הלכה כאותן דעות הסוברות דיכול לברך אף על מגילה פסולה.

עוד ראה שער הציון ס’ ר”ז (הלכות ברכות) ס”ק ו’ דבספק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס לא יברך “בורא נפשות” – דספק ברכות להקל, ואין לומר שיש כאן ספק ספיקא לחייב ברכה: ספק אם אכל כזית, וגם אם לא, שמא הלכה כר”י ש”בורא נפשות” אין צריך שיעור, משום שכל גדולי הפוסקים חולקים על ר”י ולא נחשב כצד ספק כלל, ואין כאן אלא רק חדא ספק.

הרי להדיא מדבריו שאם היה ספק שמא הלכה כר”י הרי כן היינו מחייבים ברכה מכוח “ספק ספיקא”.

ויקשה לדעת המשנ”ב, מאי שנא:

בין: הכלל אותו מציב המשנ”ב דבעלמא אפילו בספק ספיקא לחיוב ברכה אין לברך מהטעם של “ספק ברכות להקל”.

כגון מי שאכל בריה שלמה שהיא ספק כזית, דפסקינן דלא יברך ברכה אחרונה מהטעם של ספק ברכות להקל.

ואף על פי דהוי ספק ספיקא. ספק אכל כזית וספק האם על בריה שלמה מברכים בכל מקרה.

לבין המקרים הבאים:

1. מי שדילג יום בספירת העומר דפסקינן שיכול לברך בימים הבאים.

מהטעם דהוי ספק ספיקא. ספק האם דילג יום אחד. וספק בתוך ספק האם בכלל ספירת העומר מ”ט יום חדא מצווה היא.

2. קריאת מגילה במגילה פתוחה דנפסק שיכול לקרא ממנה עם ברכה.

מהטעם דהוי ספק ספיקא. ספק האם פרשה פתוחה פוסלת את המגילה, וספק האם במגילה פסולה אין ברכה.

3. ברכת בורא נפשות דכעולה במפורש מהמשנ”ב דאם הוי ספק ספיקא – ספק האם אכל כזית. וספק בתוך ספק האם בכלל יש שיעור לברכת בורא נפשות פשיטא שיכול היה לברך.

השאלה נשלחה ע”י אבי גולובנציץ
לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה