חילוקא | כל דפריש מרובא פריש – מצוות מילה בבני קטורה – איסורי חיתון בעמוני ומואבי

(נשלח ע”י הבה”ח אוריה מאיר גולובנציץ נ”י)

ראה גמרא ברכות דף כח ע”א דדינא דגר שהתגייר אין לחשוש בו לפסולי קהל כגון עמוני, מואבי, מצרי ואדומי, ומותר היום לבא בקהל, היות וסנחריב בלבל האומות, ורוב האנושות לא צאצאי אותן אומות, וכל מאן דפריש מרובא פריש.

וכן פסק הרמב”ם בפרק יב מהלכות איסורי ביאה הלכה כה.

והנה, לעניין מצוות מילה בבני קטורה דעת הרמב”ם דבני קטורה חייבים במילה ביום השמיני כישראל לדורות עולם.

וזה לשון הרמב”ם בפרק י’ ממלכים הלכה ח “אמרו חכמים שבני קטורה חייבים מילה… והואיל ונתערבבו היום בני ישמעאל בבני קטורה נתחייבו הכל במילה בשמיני.

לעומת זאת, דעת רש”י כי בני קטורה לא נתחייבו לדורות עולם אלא רק בניו של אברהם שהיו באותה השעה.

ויקשה, לדעת הרמב”ם, מאי שנא.

בין: איסורי חיתון, שלא חיישינן לגבי גר שמא הוא מבני עמון ומואב, כיוון דסנחריב בלבל את אומות העולם, ולפיכך אמרינן כל מאן דפריש מרובא פריש.

לבין: חובת מצוות מילה ביום השמיני לבני ישמעאל משום שנתערבבו בבני קטורה, ולא אמרינן דסנחריב בלבל האומות ומי יימר דהמה מיוחסים לאומה הישמעאלית ולבני קטורה. ויתירה מכך, אף לא אמרינן דכל אחד מבני ישמעאל שיבוא לפנינו נפטור אותו ממילה מדין “כל דפריש מרובא פריש” שרובם אינם מבני קטורה.

לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה