תנן במסכת מכות דף ח’ ע”א אב המכה את בנו, ורב את תלמידו ושליח בית דין שהכו והמיתו פטורים מגלות מהטעם שעסוקים במצווה – בשונה מחטיבת עצים (כנכתב בתורה) דהוי רשות וחייב בגלות.
וכך נפסק להלכה ברמב”ם פרק ה’ מרוצח הלכה ה’ ו’.
והנה, ראה שו”ע יור”ד ס’ של”ו (הלכות רופא) דפסק כי מצווה על הרופא לרפאות. ולמרות זאת אם המית ברפואתו בשוגג חייב גלות.
ויקשה, מאי שנא:
בין: אב המכה את בנו או הרב המכה את תלמידו ושליח בית דין שהכו והמיתו בשגגה, דפטורים מגלות מהטעם שהם עוסקים במצווה.
לבין: רופא שהמית בשגגה תוך כדי רפואתו, דחייב גלות, אף על פי שהוא עסוק במצווה.
לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה
