ראה במסכת כתובות דף ז’ דילפינן דבעינן עשרה בברכת חתנים מדכתיב ” במקהלות ברכו אלוקים” (תהילים ס”ח).
ובשו”ע אבה”ע סימן ס”א סעיף ד’ פסק כי ברכת חתנים דינה בעשרה וחתן מן המנין.
והנה, לעניין “ברכת הגומל” ראה במסכת ברכות דף נ”ד דילפינן דבעינן עשרה מדכתיב “וירוממוהו בקהל עם” (ספר תהילים ק”ז).
וראה בשו”ע או”ח סימן רי”ט ובבאר היטב, ס”ק ד’, ובמשנ”ב, ס”ק ו’, דהביאו את דעת שו”ת הראנ”ח (רבי אליהו בן חיים מחכמי קושטא) לפיה בברכת הגומל בעל הנס אינו מן המניין.
ויקשה, לדעת שו”ת הראנ”ח ולאחרונים שהלכו בעקבותיו , מאי שנא:
בין: ברכת חתנים דילפינן מ”קהל” שדינה בעשרה ובעניינה נפסק באין חולק כי חתן מן המניין.
לבין: ברכת הגומל, דגם לגביה ילפינן שיש צורך בעשרה מ”קהל” ואף על פי כן לדעתם בעל העניין/בעל הנס אינו מן המניין.
לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה
