צופים יקרים: הקליקו “הירשם כמנוי” ואחר כך לחצו על הפעמון, ואז תהיו המעודכנים הראשונים בכל סרטון חדש שעולה ליוטיוב ! נו, לא כדאי להירשם ?
נראה לכם כי חסר בסרטון ייחוס לבעלים ופגיעה בזכויות יוצרים שלחו לנו מייל לכתובת 6701822@GMAIL.COM והעניין יטופל.
——————————————————————————————
להלן תמליל התיעוד
הרב טיגר: כוס חד פעמית האם כשרה לנטילת ידים, והאם יש הבדל בין כוס מפלסטיק לכוס מקלקר (שאינו שביר), ואיך הדין בקופסאות פלסטיק שנקראים היום “כלי אכסון חד פעמיים” (שהדרך לקיימם זמן רב)?
רבינו: ר’ משה פיינשטיין מחמיר בזה
הרב טיגר: אבל אני חושב שהוא מחמיר רק לקידוש, גם לנטילת ידים?
רבינו: לנטילת ידים אני חושב שהוא מחמיר, הוא אומר שזה לא כלי כיון שזורקים את זה
הרב טיגר: אז הוא הדין לפלסטיק ולהכל?
רבינו: כך שמעתי
בפעם אחרת שאל הרב טיגר: ב”משנה ברורה” כתב שהמטה חבית אפילו בלא כוונה לנטילה המכשרת לאכילה נחשב כח גברא ועלתה לו נטילה, האם הדין כן גם באופן שלא נתכוין להטותה כלל, וכגון שנתקל בדרך הילוכו בחבית ונתהפכה וכדומה?
השיב רבינו: לא, צריך שיכוין
הרב טיגר: אם נטל ידיו ואחר כך נשתהה כ”ב אמות, האם כיון שהפסיד את התכיפה יכול לכתחילה גם לדבר מעט, או שצריך ליזהר בכל מה שיכול לתכוף אף שאת עיקר התכיפה כבר הפסיד?
רבינו: חלילה וחס
הרב טיגר: צריך תמיד להקפיד שלא יהיה הפסק?
רבינו: אסור לדבר
ובפעם אחרת שאל הרב טיגר: הנוטל לדבר שטיבולו במשקה האם צריך שיהיו ידיו נגובות מקודם, והאם צריך לנגבם אחר הנטילה?
רבינו: ודאי, כמו כל נטילה
הרב טיגר: צריך שיהיה לזה את כל הדינים?
רבינו: כן
הרב טיגר: דבש בזמנינו האם נחשב אוכל או משקה, משום שכמדומה היום כמעט כולו לאכילה?
רבינו: דבש כתוב בגמ’ שהוא משקה, אחד משבעה משקין
הרב טיגר: כי היום למעשה אוכלים, זו השאלה, היום לא שותים דבש
רבינו: לא משנה, זה משקה
הרב טיגר: ב”שולחן ערוך” כתב שמותר ליטול ידים בשעת הדחק בשיכר ומי דבש, ולא חשיב שינוי מראה במים כיון שנשתנו לעלויא, האם במים שהוסיפו להם תרכיז פטל וכדומה ג”כ לא יחשב שינוי מראה מטעם זה?
רבינו: נכון
הרב טיגר: שהוא הדין בפטל
ובפעם אחרת שאל הרב טיגר: האם מחוייב להוציא הוצאות לשכור גמלא פרחא כדי להביא מים לנטילת ידים ממרחק הגדול יותר מד’ מילין, כשאינו משך נסיעה של ע”ב דקות?
רבינו: אם להוציא את הכסף קשה לו יותר מללכת אז הוא לא מחוייב מסתמא
הרב טיגר: ב”משנה ברורה” כתב ששומרי גנות ופרדסין כשצריכין ללכת אחר מים אינם מחוייבין אלא פחות ממיל כמו מלאחריו, משום שאינם יכולים לעזוב שמירתן, ונסתפקנו מדוע עד מיל כן יעזבו שמירתן?
רבינו: מקום קרוב לא נקרא שעוזבים את המקום
הרב טיגר: זה נקרא שעדיין הם שם
רבינו: כן
הרב טיגר: בסעודות שיש בהם המון רב כסעודת נישואין וכדומה שאין כולם נוטלים ידיהם בזמן אחד, ולכל אחד יש פת לפניו ומברך לעצמו, האם יש ענין להקדים את הגדול שיהא הוא נוטל הראשון, או כיון שאין ניכר כלל אימתי נוטל כל אחד אין ענין בזה?
רבינו: הסברא כשלא ניכר לא שייך בגדול תחילה
הרב טיגר: איפה שלא ניכר לא שייך?
רבינו: כשכולם עומדים ומחכים נותנים לגדול
הרב טיגר: שהייה כדי הילוך כ”ב אמה האם הוא בהילוך רגיל, או בעקב בצד גודל?
רבינו: כ”ב אמה סתם בהילוך רגיל
הרב טיגר: הנוטל ידיו בחדר אחד והסעודה בחדר השני (פחות מכ”ב אמה), האם מאבד ע”י זה התכיפה?
רבינו: ה”חזון איש” היה מקפיד על זה לרחוץ באותו חדר
הרב טיגר: אבל מעיקר הדין זה ככה או שזה חומרא?
ה”משנה ברורה” מקיל
הרב טיגר: דוד מים שהדרך שמתמלא מים כל השבוע (ובשבת סוגרים את ברז הכניסה ומשתמשים במי הדוד), ויש בו מצוף שכשהמים מגיעים עד גובה מסויים המצוף מתרומם מחמת המים הנכנסים וגורם על ידי זה לעצור את כניסת המים, האם נחשב על ידי זה מים שנעשה בהם מלאכה שע”י כניסתן לדוד מגביהים את המצוף וגורמים לסגירת הברז שלא ישפכו המים לחוץ?
הרב טיגר: השאלה אם זה נקרא מים שנעשה בהם מלאכה
רבינו: כבר דיברו פעם על זה, יש שטענו שזה נקרא מים שנעשה בהם מלאכה, אני לא יודע אם זה נכון אבל מספיקא טוב להחמיר
יג
הרב טיגר: הנוגע בבגדים העשויים לזיעה (הסמוכים לגוף) קודם כיבוסן האם צריך ליטול ידיו כשהם יבשים, ומה הדין כשיש בהם לחות מהזיעה?
רבינו: אם הם יבשים ודאי שלא, אפילו אם הם לחים קצת אם זה לא ממשות אז אין שום בעיה
