*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א – יום חמישי ה’ טבת התשפ”ב*
נושאי ההלכה: *א.* פסוק “ויהי נועם”. *ב.* עניית אמן בברוך שאמר.
הפסוק “ויהי נועם” יש בו הרבה כוונות גדולות ונשגבות. כך לשון הבן איש חי. והכוונה של הפסוק, שאע”פ שאנחנו לא עושים שום כוונה, תעשה לנו כאילו התכוונו, “ויהי נועם ה’ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו”, שאותו מעשה תכונן אותו כאילו כיוונו בכל מה שצריך לכוין. והיה ראוי לומר פעמים “ויהי נועם”, פעם אחת ויהי נועם על “ויהי נועם”, שויהי נועם יהיה מושלם. אבל נהגו לומר לפחות פעם אחת. רק כשעושים מצוה למשל הדלקת נר חנוכה, אומרים פעמיים ואפילו יותר.
כתב הבן איש חי (ש”א פרשת ויגש ה”ח) שאם אדם סיים ברוך שאמר לפני שסיים החזן, יזדרז תיכף לומר “מזמור לתודה”, כי השבח עולה על שניהם, ויענה אמן על הברכה של החזן. אבל אם עוד לא אמר מזמור לתודה, לא יפסיק שם לומר אמן, כי זה נחשב עונה אמן אחר ברכותיו, אלא יתחיל שתי מלים “מזמור לתודה” ואח”כ יענה אמן על החזן.
ואם אמר ברוך שאמר, והגיע ל”ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם האל אב הרחמן”, ושמע איזו ברכה, לא יענה עליה. וכל זה כשאמר ברוך אתה ה’, אבל אם לא אמר ברוך אתה ה’ ושמע אמן דברכות יענה על זה. הדברים האלה שייכים לברוך שאמר, ויש עוד דברים על “רננו” ששייכים ביום שבת בלבד, לכן נאמר אותם בהזדמנות אחרת.
https://chat.whatsapp.com/Bz6XAIz0axI4yfM1hms3WE
*לע”נ גאולה בת אסתר, ואורנה בת זהבה*
