הלכה יומית: א. הגבהת הידים בפסוק “פותח את ידיך” ב. מזמורי “הללויה” (יום רביעי ד’ טבת התשפ”ב)

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א – יום רביעי ד’ טבת התשפ”ב*

נושאי ההלכה: *א.* הגבהת הידים בפסוק “פותח את ידיך”. *ב.* מזמורי “הללויה”.

מה שנוהגים לפרוס הכפיים כלפי השמים בפסוק “פותח את ידיך”, יש פסוק דומה לזה בדברי הימים ב’ (ו’ י”ג) על שלמה המלך, “ויפרוש כפיו השמימה”. וככה כתב הרב חיד”א, כשאדם פורס את כפיו כלומר הוא מקבל שפע מלמעלה. ומישהו אחר הרב יד יוסף כתב בשם המקובלים, כשיאמר פסוק “פותח את ידיך” צריך להרים את ידיו למעלה. אבל בן איש חי (ש”א פרשת ויגש הי”ב) אומר שלא כדאי לעשות את זה, כי ע”פ הזוהר אין רשאי להגביה ידיו רק בנטילת ידים ונשיאות כפים ולא יותר מזה. רק יפתח את כפיו בלי הגבהה. לכן “פותח את ידיך” אנחנו ג”כ פותחים את ידינו לקבל השפעה מלמעלה, ולא יותר מזה.

המשיך הבן איש חי: ויזהר מאד בשני מזמורים של “הללו את ה’ מן השמים”, ו”הללויה הללו אל בקדשו”, לאמרם במתון ובכוונה, כי עליהם אמרו חז”ל יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום – כך ע”פ דעת רש”י במסכת שבת (קי”ח ע”ב), אבל לפי הרמב”ם ואחרים כל מזמורי הללויה בכלל זה.

https://chat.whatsapp.com/Bz6XAIz0axI4yfM1hms3WE
*לע”נ גאולה בת אסתר, ואורנה בת זהבה*