שיעור קצר בספר “משיבת נפש”
לנוחיותכם!
העתקנו לכם את הקטע עליו מדבר הרב,
מבאר בכתבי האר”י זכרונו לברכה, מענין הצמצומים הנפלאים ברצוא ושוב מטי ולא מטי שהיה קדם הבריאה מה שבתחלה צמצם האור ואחר כך התחיל להמשיך איזה בחינת. אור, ואחר כך חזר האור למקומו והשאיר רק איזה רשימה, כי לא היה אפשר עדין לסבל זה האור. ואחר כך חזר והמשיך עוד הפעם איזה בחינת אור בצמצום חדש נפלא וחזר והעלימו, שלא יהיה רבוי אור וכן היה הרבה פעמים וכו’ עד שנעשה בחינת חלל הפנוי. ואחר כך המשיך אור המלכים ולא יכלו לקבל האור ונשברו ומתו וכו’ עד שהתחיל עולם התקון. וכל השבירה היתה על ידי שלא היה אתערותא דלתתא ועקר האתערותא דלתתא הוא על ידי האדם הבעל בחירה דיקא. אבל מזה בעצמו הוא כל הבחירה, כי כל כח היצר הרע הוא מהשבירה, ועל ידי שמנצחין את היצר הרע בבחירתו על ידי זה מתקן השבירה על ידי אתערותא דלתתא, ועל כן בהאדם תלויין תקון כל העולמות ועל כן נעשים אצל האדם כל הבחינה הנ”ל שהם בחינת הצמצומים הנ”ל, הינו מה שאור להביות הלב של איש הישראלי הוא בחינת אין סוף, כי אין סוף ואין תכלית לתשוקתו, וצריכין לצמצם ההתלהבות. וכו’, ואלו הצמצומים נפלאים הנ”ל שהיו קדם כלל הבריאה, כלם בהכרח שיעברו על האדם שהוא גמר תקון שלמות הבריאה, כי כלם לא היו כי אם בשביל האדם שהוא יתקן הכל על ידי אתערותא דלתתא דיקא. וזה בחינת מה שהשם יתברך מאיר פניו קצת ואחר כך מסתיר אותו וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, על פסוק: “אתם נצבים היום” היום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך עתיד להאפיל ולהאיר לכם וכל זה נעשה בכל דור ובכל אדם ובכל זמן והכל בשביל הבחירה. (משיבת נפש כט)
