להצטרפות לחיזוק היומי העולמי
שלחו הודעת ווטסאפ למספר
052-768-0007
או חייגו להאזנה בעלות שיחה רגילה
לאתר “החיזוק היומי העולמי” ולפרויקט “יום יום בכותל” http://www.10001000.co.il
דימוי עצמי נמוך? זה בידיים שלך!
שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים שחושבים שכולם מסתכלים ומתייחסים אליהם כאל אנשים קטנים ולא מוצלחים.
הם מאשימים את החברה, את המשפחה ואפילו לפעמים את ההורים ככאלה שתמיד התייחסו אליהם כאל גוזל קטן, שחור ולא מוצלח, כאל “הכבשה השחורה” של הבית.
האמת היא, שאף אחד מהסובבים אותנו לא קובע את היחס שלו כלפינו יותר מאשר אנו בעצמנו.
כלומר, אם מישהו מתייחס אליך בצורה מזולזלת, אם מישהו מסתכל עליך כקטן וכחלש, אך ורק אתה אשם בכך!
בפרשתנו, כאשר המרגלים כבר יצאו מהמדבר, מתוך נחלת עם ישראל הזמנית, והגיע לנחלה הקבועה של ארץ ישראל, ארץ כנען, על דעת לרגל ולבדוק האם ראויים זה לזו וזו לזה, הגיעו המרגלים וראו את הענקים שהסתובבו באזור, אנשים בגבהים עצומים שעם ישראל לא השכיל להם ולא הכיר במדבר.
ואז אומר הפסוק את המלים דלהלן (במדבר יג, לג) “וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם”.
כלומר, “חשנו את עצמנו בגודל של חגבים קטנים מול הגודל העצום של אותם הענקים וכך גם היינו בעיניהם”.
וכותב רש”י במקום שהם שמעו את הענקים אומרים האחד לשני: “נמלים בצורת בני אדם” או “חגבים בצורת בני אדם”, תלוי בגרסאות, “ראינו מהלכים בכרם”.
רק רגע!
אתם, כמרגלים מבוגרים ומביני עניין, לא היה עליכם להקדים את “ונהי בעינינו כחגבים” ורק לאחר מכן לומר “וכן היינו בעיניהם”, כלומר לומר “ונהי בעיניהם כחגבים, וכן היינו בעינינו”?
הלא רק לאחר ששמעתם שכך הם אומרים האחד לשני: “יש כאן ילדים קטנים שנראים כאנשים מבוגרים”, וכך גם הרגשתם אתם, היתם יכולים לומר את המשפט המורכב והיפה הזה: “הם אלה שהתייחסו אלינו כצוציקים, כאל קטנטנים, וכך גם אנו הרגשנו”.
התשובה היא, ממש לא!
רק אחרי ש”ונהי בעינינו כחגבים”, אז “וכן היינו בעיניהם”, כלומר, רק אחרי שאתה רואה את עצמך כקטן ולא מוצלח, כך גם החברה רואה אותך.
אם אתה בוטח בקדוש ברוך הוא ויודע שיש לך את הכח הגדול שלו שמוביל אותך ומנווט אותך, אתה מרגיש מספיק גדול, בטוח וחזק, וכך גם החברה תתייחס אליך.
ברוכים תהיו!