מכת שחין, אדישות, ניסי מצרים ומעמד הר סיני.
באם לא נספר את סיפר ניסי יצירת מצרים ומשמעותן לבניננו ובני בנינו, יוכלו לתבוע אותנו, אותם יהודים שסבלו באותה שנה, שהתמהמה יציאת מצריים רק כדי ״למען תספר לבנך ולבן בנך״.
כלומר, יש משמעות לסיבלותם של היהודים במצרים.
איוב, לכל אורך הספר , אף הוא מנסה ללמוד את משמעות יסוריו.
בשיעור זה, ננסה לראות את השורש למכות. שורש כל המכות היא מכת שחין, היחידה שניתנה ע״י משה, אהרון והקב״ה. אהרון ומשה חופנים פיח, אהרון מעביר הפיח לידיו של משה, ומשה זורה את הפיח לשמים , הקב״ה פיזר את הפיח על כל פני מצרים. מכה זו היא גם היחידה המוזכרת, שפגעה גם בשר צבאו של מצרים.היא המכה היחידה שאינה מגיעה בגלים, אלא פועלת ברציפות משגעת. עשרת המכות הן גם כנגד עשרת הספירות, שחין היא במידת הדין – גבורה.
ללמוד את מהותה של מכת שחין היא ללמוד. אודות המכות ודרישה לאזכור של שחין במקומות נוספים – בספר איוב למשל. בשיעור ננסה להבין מדוע ומה שורשה כפי שמבטא מכה זו.
צפיה מועילה
